Glycyrrhizae Radix, 甘草) Gān Cǎo) הוא צמח מתוק והרמוני, והוא נכנס אל כל 12 התעלות. משום כך, השפעותיו יכולות להגיע אל כל חלקי הגוף, אך הן החזקות ביותר בתעלות ובאיברים אליהם הוא קשור יותר מכל- הלב, הריאות, הטחול והקיבה. כניסתו לכל 12 התעלות מאפשרת גם לצמחים האחרים שאיתו בפורמולה להגיע לתעלות שהם אינם נכנסים אליהן בדרך כלל.
השפעותיו הטיפוליות של Gān Cǎo משתנות לפי צורת עיבודו. אחרי טיגון בדבש (Zhì Gān Cǎo) הוא חמים יותר, ויכול לחזק את Qi הלב והטחול. הדבש הוא בעל טבע מלחלח, ולכן Zhì Gān Cǎo יוכל ללחלח את הריאות ולהפסיק שיעול. בצורה הבלתי-מעובדת (Gān Cǎo), הוא ניטרלי, ויעיל יותר לניקוז אש ורעילות וטיפול בכאבי גרון. מאפיינים רגילים לצמחים המנקזים אש ורעילות הם טמפרטורה קרה וטעם מר, אך Gān Cǎo הינו ניטרלי ומתוק. היכולת לנקז אש ורעילות נובעת מהמתיקות שלו, הממתנת את עוצמת האש.
בספר Ben cao si bian lu נכתב:
"הוא צהוב במרכז, עם קליפה אדמדמה, בהחלט צמח של תעלות הטחול והלב. אך חמשת אברי ה-Yin וששת איברי ה-Yang מקבלים Qi מהטחול, בעוד הלב הוא הקיסר של הגוף כולו. טעמו של Gān Cǎo הוא המתוק המוחלט, וטבעו הוא ההרמוני מכל, ולכן מהטחול והלב הוא מערב את כל איברי ה-Yin וה-Yang, מגיע לכל מקום, מסלק כל פתוגן. השפעותיו נובעות לחלוטין מהמתיקות שלו. על-ידיה הוא מחזק, ועל-ידיה הוא ממתן".
ניתן לראות את החשיבות של הטעם המתוק גם בשם שניתן לצמח: משמעות השם Gān Cǎo היא "עשב מתוק". מעניין לראות שיש גיבוי מערבי להסתכלות הסינית הזו: המרכיב Glycyrrhizin, שנותן לצמח את טעמו המתוק (פי 50 מסוכרוז), נחשב לאחד החומרים הפעילים העיקריים בצמח.
אחד התפקודים הידועים של הצמח, כאמור, הוא הירמון הפורמולה אליה הוא מתווסף. הוא יוצר פיזור הרמוני של תפקודי הפורמולה בגוף כולו, בתעלות וגם ברקמות. בנוסף, הוא גם תומך באדמה ומקל על עיכול הפורמולה, שמכילה לעיתים קרובות חומרים קשים לעיכול כמו זרדים, אבנים, מינרלים, שורשים וכד'. ניתן להקביל זאת, ברמה המנטלית, לאחד מתפקידיו של אלמנט האדמה. אלמנט האדמה, וה-Yi המקושר אליו, אחראי על היכולת לעכל רעיונות ומחשבות, לעבד ולהטמיע אותם בתוכנו. Gān Cǎo מעודד את היכולת הזו, לעכל ולמזג אל תוכנו רעיונות חדשים שלא הכרנו קודם.
炙甘草汤 Zhì Gān Cǎo Tāng
הפורמולה נכתבה לראשונה בספר היסוד הקלאסי Shang Han Lun, שמיוחס ל- Zhang Zhong Jing. שם נאמר שהיא מטפלת ב:"פגיעת קור עם דופק קשור ו-intermittent, ופלפיטציות חמורות של הלב".
מבחינת הרפואה המערבית, המצבים בהם תטפל הפורמולה יערבו אריתמיה (Arrhythmia, הפרעות קצב). מצבים קרדיולוגיים נוספים בהם תוכל הפורמולה להוות בסיס לטיפול כוללים בין השאר מחלות לב כליליות, תסמונת הסינוס החולה (Sick Sinus Syndrome)- הגורם לאריתמיה מסוגים שונים, קרדיומיופתיה, ועוד. ברפואה הסינית ישנן עוד פורמולות רבות שיוכלו לטפל במצבים אלה, ולכן חשוב לשים לב שהתמונה הקלינית מתאימה לאבחנה הסינית. אחד הפרמטרים בהקשר זה הוא עוצמת הדופק- הדופק המתאים לשימוש בפורמולה יהיה חלש.
מבחינת הרפואה הסינית, זהו מצב של חוסר Qi, דם ו-Yin של הלב. הלב שולט בדופק, והוא מוזן על ידי Qi ודם. כשהלב אינו מוזן, הוא מתקשה לשלוט בדופק ו'נאבק' על קיומו, ולכן מופיעות פלפיטציות חמורות, שבהן ניתן לראות את דפיקות הלב דרך הבגדים (בסינית Xin Dong Ji, כלומר stirring heart palpitations). הדם של הלב הוא הבסיס לעיגון ה-Shen, וכאשר הוא בחוסר- אין מקום ל-Shen לשכון בו. זה מוביל לתופעות נוספות שעלולות להופיע במצב הזה, כמו חרדות, אי-שקט ואינסומניה.
Zhi Gān Cǎo, במינון גבוה של 12g, מזין את הלב, ו-Ri Hua Zi הוסיף ואמר כי הוא משקיט את ה-Hun ומעגן את ה-Po. הצמחים Ren Shen ו-Da Zao תומכים ומחממים את Qi הלב. Mai Men Dong, Huo Ma Ren, Sheng Di Huang ו-E Jiao מזינים את הדם וה-Yin של הלב. Sheng Jiang, Gui Zhi ו-Qing Jiu (היין שמוסיפים בתהליך בישול הפורמולה) מעוררים את ה-Heart Yang- האספקט ה-Yang של תנועת הדם הנכונה. שילוב המרכיבים הללו משחרר את ה-Yang, משיב את הדופק לקדמותו, מעשיר את ה-Yin ומזין את הדם.
שם נוסף של הפורמולה הוא Fu Mai Tang, ומשמעותו היא 'הפורמולה להשבת הדופק'. מצב זה של דופק לא סדיר הוא ממצא קליני שעלול להעיד על שוק או טראומה (רגשית או פיזית) שעברו על הלב. ואכן, הפורמולה ממוקדת מאוד לכיוון הזה: כל מרכיביה נכנסים אל ה-Heart, פרט ל-Huo Ma Ren. ניתן, אם כן, להסתכל שוב על חלק מהצמחים ולנסות להבין את הרכב הפורמולה בהדגשת ההתייחסות למצבים הרגשיים הללו, בהם היא יכולה לטפל.
הפורמולה מכילה ארבעה מתוך חמשת המרכיבים של Gui Zhi Tang, פורמולה שמאזנת בין ה-Ying Qi ל-Wei Qi. ה-Ying Qi הוא ה-Qi המזין ושייך לפנים הגוף, וה-Wei Qi הוא ה-Qi המגן שמגדיר את הגבולות החיצוניים שלנו. במצבי שוק שמגיע בעקבות התעללות, היחסים בין ה-Ying ל-Wei עלולים להתהפך. ה-Wei Qi הפגוע נכנס פנימה, וה-Ying Qi דולף החוצה. במצב כזה, האדם עלול להרגיש "חשוף" וחסר הגנה, ותחושות של השפלה ואשמה מופיעות פעמים רבות.
Mai Men Dong מחזק את ה-Zong Qi, ה-Qi של בית החזה שתומך בלב ובריאות, בהנעת הדם וה-Qi (בהתאמה). Sheng Jiang ו-Gui Zhi עוזרים להשיב את האש של הלב לקדמותה, ו-Sheng Di Huang מאזן את אש הלב על ידי חיזוק Kidney Yin- חיזוק הבקרה של אלמנט המים על אלמנט האש.
אך מדוע Zhì Gān Cǎo הינו הקיסר בפורמולה? מדוע הוא נמצא בה במינון גבוה בהרבה מהרגיל, ותופס מקום כה חשוב ועיקרי? כדי לענות על שאלות אלה ננסה להסתכל שוב על הציטוט מהספר בספר Ben cao si bian lu: "הוא צהוב במרכז, עם קליפה אדמדמה, בהחלט צמח של תעלות הטחול והלב". הצבעים של Gān Cǎo מצביעים על האיברים עליהם הוא משפיע יותר מכל. הקליפה האדמדמה מצביעה על קשר ללב; הליבה הצהובה שלו, כמו הטעם המתוק המהווה את המאפיין הבסיסי והעיקרי של הצמח, מתקשרת לתמיכה העמוקה, לחיזוק ולהירמון אותו אלמנט המצוי בליבתנו שלנו, אלמנט האדמה. ניתן לומר ש-Gān Cǎo, משום כך, יוצר תמיכה בבסיס שלנו, באלמנט ה"אמא" המזין, התומך והמנחם- מה שגורם לנו לחוש בטוחים ורגועים יותר. מתוך הביטחון הזה, מתאפשרת התנועה לכל כיוון, ובמיוחד לכיוון ההתמודדות עם אותם הקשיים והטראומות מהעבר.
ואכן, לוני ג'ארט מקביל את Gān Cǎo לנקודה 大包 da bao) Sp-21). משמעות שמה של הנקודה הוא Great Enveloping, "מעטפת גדולה". הסימניה Bao: 包 מציגה עובר שמוקף על ידי הרחם, ו-Sp-21 היא נקודת ה-Great Luo, ששולחת תעלות המסתעפות סביב מרכז הגוף ומקיפה כל אדם בחיבוק אימהי עוטף. היא נקודה שמאפשרת לנו לחוש מוקפים בהזנה ללא גבולות כל חיינו, כאילו עוד היינו ברחם.
בנוסף לכך, נקודה זו היא נקודת היציאה של מרידיאן הטחול לפני מעבר ה-Qi אל מרידיאן הלב, לפי סדר זרימת המרידיאנים בשעון הסיני, ולכן היא יכולה לעודד את הקשר החזק שבין הטחול ללב. הטחול מזין את הרמה העמוקה ביותר של הלב, והוא מייצר את חומר הגלם של הדם, שמזין בתורו את הלב. מתוך המקום העוטף והמזין של האדמה, אנו מקבלים את הבסיס לאש הבריאה.
אם נחזור ל-Zhi Gān Cǎo, נוכל להבין במבט זה את תפקידו. טעמו "המתוק המוחלט", טבעו "ההרמוני מכל" וליבתו הצהובה- מזינים את האדמה; קליפתו האדמדמה מסמלת את הקשר הישיר שלו ללב ולאש. ניתן לומר כי הוא מאפשר את הקשר הבריא בין הטחול ללב, ומהווה את הבסיס מתוכו יוכל לצמוח כל ריפוי, במיוחד של הלב הפצוע והדואב.
אפקטים פרמקולוגיים עיקריים
תמציות של Gān Cǎo ומרכיבים פעילים בתוכו גרמו לאפקטים מינרלוקורטיקואידיים, והובילו להגברת ספיגה חוזרת של נתרן, והפרשת אשלגן. מחקרים קליניים מסוימים אף הוכיחו את יעילותם בטיפול במחלת אדיסון (בה יש חוסר בהפרשת אלדוסטרון ולכן הכליה אינה סופגת בחזרה נתרן). בנוסף, מחקרים מעבדתיים הוכיחו כי שניים מהמרכיבים הפעילים בצמח (glycyrrhizin, glycyrrhetinic acid) מגבירים באופן ברור את משך השפעת הקורטיזון (הורמון גלוקוקורטיקואידי). אותם מרכיבים פעילים הוכיחו פעילות אנטי-דלקתית מובהקת. ההשפעה האנטי-דלקתית של מרכיבים אלה מוערכת בכעשירית מזו של קורטיזון.
מרכיבים רבים של Gān Cǎo הוכיחו יכולת למנוע ולטפל בכיבים פפטיים, מחקרית וקלינית, על ידי מנגנונים רבים הכוללים בין השאר עיכוב הפרשת חומצה גאסטרית, והגברת קצב הפרשת הריר מרירית הקיבה.
תמציות Gān Cǎo במים ובאלכוהול גרמו להשפעות מעכבות על שרירים חלקים, ולהפסקת ספאזם והתכווצויות של המעיים והרחם. אפקט זה הוגבר בשימוש יחד עם radix paeoniae alba) Bai Shao). ברפואה הסינית, צמד זה מרכיב את הפורמולה Shao Yao Gan Cao Tang, המטפלת בהתכווצויות. אותו צמד צמחים הציג גם השפעה אנלגטית (משככת כאב) במחקרים בעכברים.
Glycyrrhizin, אחד המרכיבים העיקריים של Gān Cǎo, הוא בעל אפקט אנטי-רעלני משמעותי, ויכול לטפל בהרעלות שונות רבות. עם זאת, הוא עלול להגביר רעילות של אפדרין (המרכיב העיקרי בצמח Ma Huang). נטילה של Gān Cǎo דרך הפה מפחיתה את ספיגת הרעלנים ע"י היקשרות ישירה אליהם, אפקט דומה לזה של פחם פעיל.
אזהרות וקונטרה-אינדיקציות
להלן מספר אזהרות שפורסמו ע"י ארגון הבריאות העולמי לגבי השימוש בצמח:
- קונטרה-אינדיקציות: יתר לחץ דם, חסימות בדרכי המרה או שחמת הכבד, היפוקלמיה או אי ספיקת כליות כרונית.
- לא נחקרו השפעותיו של הצמח בהריון, ולכן גם הוא נכלל כקונטרה-אינדיקציה.
- אזהרות: שימוש במינונים גבוהים (50 גרם ליום) של הצמח לתקופות ארוכות (6 שבועות) עלול לגרום לצבירת נוזלים והתנפחות של כפות הידיים והרגליים, ולעליית לחץ דם, עקב הפחתת הפרשת הנתרן והגברת הפרשת האשלגן.
- שימוש ארוך טווח במינונים גבוהים (כנזכר לעיל) עלול לגרום לפסאודו-אלדוסטרוניזם, מצב הכולל חוסר באשלגן, אצירת נתרן, בצקת, יתר לחץ דם ועלייה במשקל. במקרים נדירים, myoglobinuria ומיופתיה עלולות להתפתח.
אינטראקציות עם תרופות:
- אין לקחת את הצמח במקביל לטיפול בקורטיקוסטרואידים, מכיוון שאחד החומרים הפעילים בו עלול להאריך את זמן מחצית החיים של קורטיקוסטרואידים סיסטמיים.
- מכיוון שהצמח מגביר את אובדן האשלגן, אין להשתמש בו לאורך זמן יחד עם תיאזידים, משתני לולאה (loop diuretics) או גליקוזידים של הלב (cardiac glycosides) כגון דיגוקסין.
- מכיוון שהצמח מפחית את הפרשת הנתרן והנוזלים, הוא עלול להפחית יעילות של תרופות שונות לטיפול ביתר לחץ דם. אין להשתמש בו יחד עם spironolactone או amiloride (תרופות מקבוצת משתנים אוצרי אשלגן).
- הצמח מאיץ את המטבוליזם של תרופות וחומרים שונים, ביניהם פילוקרפין, קפאין, ניקוטין וקוקאין, ומטפל בנטילת מנת יתר שלהם.
לסיכום
הפעם, ניסיתי לשפוך מעט אור על צמח שבחיי היום-יום אינו זוכה לתהילה. רבים מתרגלים לראות אותו מופיע ברוב הפורמולות, ולייחס לו "תמיכה באדמה והירמון" בלי לחשוב פעמיים. אך מסתבר ש-Gān Cǎo הוא אחד הצמחים הנחקרים ביותר, והוא בעל השפעות פיזיולוגיות עוצמתיות ומשמעותיות. גם הקונטרה-אינדיקציות הרבות (יחסית) מצביעות על כך. בנוסף, מהתבוננות על שנכתב ונאמר עליו, ניתן להבין לעומק מה הכוונה ב"הירמון" שמיוחס לו. Gān Cǎo הוא "עשב מתוק", פשוט כך, והוא היכול להעניק לנו, כשהוא מגיע עם כל פורמולה, בסיס אדמתי הרמוני; בסיס המאפשר לנו לקבל את הפורמולה ואת השינוי שהיא טומנת בחובה, אל תוך תוכנו.
מקורות:
- Bensky D, Clavey S, Stoger E (2004) Chinese Herbal Medicine: Materia Medica, 3rd Edition. Eastland Press,Seattle,WA. p. 732-733
- Jarrett L.S (2003) The Clinical Practice of Chinese Medicine. Spirit Path Press, Stockbridge,Massachusetts. p.171
- Scheid V, Bensky D, Ellis A, Barolet R (2009) Chinese Herbal Medicine: Formulas & Strategies, 2nd Edition. Eastland Press,Seattle,WA. p.356-358
- Mitchell C, Ye F, Wiseman N (1999) Shang Han Lun, On Cold Damage. Paradigm Publications,Brookline,MA, p. 191-193
- Huang H (2009) Ten Key Formula Families in Chinese Medicine, English Language Edition. Eastland Press, Seattle, WA. p. 32-35
- Jarrett L.S (2003) The Clinical Practice of Chinese Medicine. Spirit Path Press, Stockbridge,Massachusetts. p. 132
- Chen J.K., Chen T.T (2004) Chinese Medical Herbology & Pharmacology. Art of Medicine Press,City of Industry,California
- W.H.O (1999) WHO Monographs on Selected Medicinal Plants: Volume 1. World Health Organization Press,Geneva. p. 188-191
0 תגובות