אז אולי זה לא בדיוק כמו שחלמת.

או בדיוק כמו שחלמה התרבות.

היא מספרת איך חיים טובים אמורים להיראות.

ולפעמים החלומות שלך מתיישרים לפיה.

אולי זו לא הייתה אהבה ראשונה ממבט ראשון, שהמשיכה למערכת יחסים יחידה ומקודשת.

נפלת וקמת כמה פעמים, ואז כשנפגשתם- לקח זמן עד שהבנתם שזה-זה. היה הרבה חוסר ודאות, והקשיים והאושר עדיין הולכים איתכם יד ביד.

אולי הלידה לא הייתה קלילה ומהירה.

היא הייתה קשה וכואבת, ולמדת מה זה להיות מותשת בחודשים שאחריה. אם הצלחת להפסיק לבכות.

אולי הילד לא גדל לפי האחוזונים, הראשון בכיתה במתמטיקה וספורט, עם רשימת חברים שרבים מי יגיע אליו ראשון הביתה.

הוא אוטיסט. אובחן בגיל שנתיים. 

 

אולי לא הגעת לעצמאות כלכלית בגיל 32, ללגום מקיאטו בבתי קפה כל בוקר ולהסתובב בעולם ללא דאגות כמו ארבינקא.

הסיפור שלך דומה יותר ללא להצליח להירדם במחשבה על איך להצליח להרים את כל הפרוייקט הזה שנקרא משפחה. שלא לדבר על פרוייקט זוגיות. ופרוייקט הגשמה עצמית שיושב סגור בפינה והתייאש מלקרוא לך.

אולי לא הספקת לרוץ 5 מרתונים השבוע, בבגדי ספורט זוהרים בפארק הירקון. הדמות שמביטה אליך מהמראה לא דומה לדמויות שמביטות בך מהטלויזיה.

הדמות במראה אף פעם לא בריאה, יפה, או רזה כמו הדמויות האלה.

 

אין מה לומר. החיים לא נראים בדיוק כמו שחלמת.

או בדיוק כמו שהתרבות אמרה לך לחלום.

מי החליט שרק אהבה טוטאלית ממבט ראשון תלך איתך כל החיים? אולי זו שהתפתחה לה לאט יותר, עם סימני שאלה ועבודה והתמדה, תהיה זו שתגרום לך לחייך כשהעיניים שלך ייפקחו כל בוקר?

מי גרם לך לחשוב על הריון ולידה חופשיים מדאגות, קלים ונקיים? אף אחד לא גילה שבלידה תמיד מתערבבים הרבה דם, יזע ודמעות. ושאחריה מתחיל מסע מתיש, שלפעמים כרוך בנפילה לא פשוטה.

מי אמר שילדים מושלמים רק כשהם באים בצורה מסוימת? חסונים, מבריקים, אשפים חברתיים? אולי כל ילד הוא אוצר בדרכו שלו, על האתגרים שהוא מזמן? אולי כל ילד, בכל מקום על הספקטרום האנושי, הוא זכות שגורמת לך להיות הגרסה הכי טובה של עצמך?

מי אמר שעצמאות כלכלית היא המפתח לאושר? אולי אפשר לגור בשכירות כל החיים ועדיין לתת לעצמך ולילדים יותר ממה שכסף יכול לתת?

מי אמר שהגוף שלך צריך להיראות ולתפקד כמו בטלוויזיה? האם המשפחה והחברים יאהבו אותך פחות עם עוד כמה קילוגרמים? עם עוד קמט ושערה לבנה?

 

החיים שלך לא נראים כמו החיים המושלמים שהתרבות מכתיבה לך.

יש לך את הסיפור שלך, עם הקשיים וההתמודדויות, האתגרים וההעזות, הנפילות וההצלחות. כל אלה מרכיבים סיפור חי, נושם, אמיתי. וזה הסיפור המרתק של הדרך שלך בעולם.

ואגב, בכל קופסת תותים יהיו למטה את אלה הטריים פחות.

לכל אחד יש את הסיפור הקשה והמרתק שלו. גם אם הוא מציג לעולם רק את התותים המבריקים. 

לפעמים צריך להיזכר בזה, וליישר מחדש את החלומות. לא לפי התרבות שמציגה סיפורים חלקיים על איך חיים מושלמים אמורים להיראות, אלא לפי עצמך. 

לבדוק במה באמת חשוב לך להשקיע זמן ומרץ, ועם מה אפשר לחיות בשמחה, או בהשלמה בוגרת.

ותמיד, כל ערב, לפני שהעיניים נעצמות- לומר תודה על 3 דברים שקרו היום. לא משנה אם היה כמעט בלתי אפשרי למצוא בו נקודת אור קטנה.

למה? כי החיפוש אחרי נקודות מושלמות ביום לא מושלם, עוזר לך לראות שהחיים האלה בעצם מושלמים בדרכם

זה לא בדיוק כמו שחלמת. אולי זה קצת יותר טוב.