אני יודעת.

אין לך רגע לנשום.

זה מתחיל בבוקר. את מתעוררת ומיד מתחילה לחשוב על כל מה שאת צריכה להספיק. עם הילדים. בעבודה. בבית. חוגים וטיפולים אחרי הצהרים. פגישות. זה לעולם לא נגמר.

לפעמים, באמצע היום, את מצליחה לגנוב כמה דקות לעצמך. לצפות ביוטיוב בדברים שאת אוהבת. לדבר עם חברה. ללכת לקניות ולמצוא שמלה חדשה. או לקרוא קצת בספר שהתחלת מזמן, עד שהעיניים נעצמות.

אבל אז את מרגישה אשמה. כי יש לך ארוחת ערב להכין. ומסיבת יומולדת לארגן. כי את צריכה להתקשר למורה של הבן שלך לקבוע פגישה. כי את צריכה…

אשמה אוכלת אותך. אומרת לך שאת חייבת לעשות משהו בכל רגע שאת ערה, כי אחרת… רשימת המטלות האימתנית תפיל אותך, ואת כל המשפחה שלך אחרייך.

לא היית רוצה להפסיק להרגיש אשמה?

כדי שתוכלי באמת להנות מהזמן שלך עם עצמך?

לא היית רוצה להרשות לעצמך להשתחרר?

החדשות הטובות הן שאת יכולה.

צריך רק שינוי קטן בחשיבה.

יכול להיות שתצטרכי להתאמן בו, אבל כשזה יהפוך להרגל- זה יכול לשנות את החיים שלך.

כדי להתחיל, צריך להזיז הצידה כמה דברים שמפריעים לך. הראשון קשור לסיבה עיקרית שמאטה אותך: פרפקציוניזם.

 

מאיפה פרפקציוניזם באמת מגיע

את מרגישה שאת חייבת להספיק הכל, לעשות הכל בצורה מושלמת, ולהיראות מושלמת באותו זמן.

אבל פרפקציוניזם שונה מרצון להשתפר ולהיות טובה יותר. את יודעת שהוא עוצר אותך, מאט אותך. למה?

כי פרפקציוניזם הוא כמו שריון קשקשים כבד.

הסיבה האמיתית לפרפקציוניזם היא זו: את חושבת שאם תעשי הכל בצורה מושלמת- תימנעי מביקורת. ואת רוצה להימנע מביקורת כי היא גורמת לך לחשוב שאת לא טובה מספיק.

 

אני לא _____ מספיק

ברנה בראון היא ד״ר לעבודה סוציאלית, שחוקרת מעל 12 שנים את רגשות האשמה, הבושה והפגיעות. המחקר שלה הגיע למסקנה שכולנו חווים בושה. כולנו חווים את ההרגשה של ״אני לא טובה מספיק״. לא יעילה מספיק, לא חכמה מספיק, לא יפה או רזה מספיק.

בבסיס של המחשבה ״אני לא ____ מספיק״ נמצא פחד מדחייה. הפחד שאם לא תעמדי בציפיות ותהיי טובה מספיק, אחרים לא יאהבו אותך.

נכון שהתרבות מכניסה לך לראש את הציפיות האלה. אבל הסוד הוא שברוב המקרים, מי שתהיה קשה איתך כשלא תעמדי בהן היא המבקרת הכי גדולה שלך:

את בעצמך.

 

ומה האמת?

שאין הורות מושלמת. ואין אדם מושלם. שלא תוכלי להספיק הכל תמיד, שלא תוכלי להיות מושלמת, ושלא תוכלי להימנע מביקורת. תמיד יהיו כאלה שיגידו שאת לא בסדר. והם בדרך כלל יהיו אנשים שקשה להם עם עצמם.

אבל את ראויה לאהבה גם בלי להיות מושלמת. את ראויה לאהבה בגלל שאת לא מושלמת. זה מה שהופך אותך להיות אנושית.

אלה הדברים שכל מי שאוהב אותך, אוהב לראות בך. כי זה מה שמחבר אותו אלייך. דווקא מתוך המקומות הלא-מושלמים יכול לצמוח חיבור.

נכון, קשה לך לפעמים. עשית טעויות, ותעשי טעויות. אבל את תמיד טובה מספיק, תמיד ראויה לאהבה.

עוד מטלה שתקחי על עצמך לא תהפוך אותך לראויה יותר.

עוד שורה שתמחקי מרשימת המטלות לא תגרום לאוהבייך לאהוב אותך יותר.

זה בסדר לנפות ממנה קצת, ולא לנסות לרצות את כולם.

 

איך אמהות אחרות מוצאות זמן?

  • מתחייבות לעצמן על זמן

למשל בבוקר מוקדם, לפני שכולם מתעוררים. את יכולה להתעורר שעה קודם פעם או פעמיים בשבוע, ולעשות משהו בשביל עצמך. לפני שהיום מתחיל.

או לקבוע אחה״צ אחד בשבוע שבו הילדים נשארים עם אבא, עם סבא וסבתא, או עם המטפלת עוד שעה.

תכתבי לך אותו ביומן. פגישה שלך עם עצמך. ואז- הזמן הזה קדוש בדיוק כמו כל החוגים והפגישות האחרות שכתובות ביומן.

 

  • לומדות את מילת הקסם: לא.

זה בסדר לומר שאת לא יכולה לקחת את זה על עצמך. שלא תוכלי לארגן את המסיבה אצלכם בבית. שהיה לך שבוע ארוך ואת צריכה קצת שקט בבית עם הילדים. שלא תספיקי להכין עוגה ותביאי עוגה קנויה במקום.

להגיד לא זה עדיף מלהגיד כן כשזה לא מתאים לך, ואז להיות מתוסכלת.

כשיהיה לך קצת יותר מרחב נשימה- את יודעת שתעזרי מכל הלב.

 

  • מדברות

אומרות כשקשה להן. יושבות ברצינות עם מישהו קרוב ומבקשות עזרה. בן הזוג, ההורים, אח, חברה.

את לא צריכה לעשות הכל לבד. להיפך. אלה שאוהבים אותך רוצים לעזור. למי את יכולה לתת את הזכות להיות שם בשבילך?

 

האמת על הורות

את יכולה לאהוב אחרים, כולל את הילד שלך, רק באותה מידה שאת אוהבת את עצמך.

זה אומר שלמצוא זמן בשביל עצמך זה לא להזניח את הילד שלך.

להיפך. כשתהיי אמא שמחה יותר, תהיי אמא טובה יותר.

את לא צריכה לזכות בלוטו או לעזוב את העבודה. את רק צריכה לשנות את החשיבה שלך.

את לא צריכה להיות מושלמת. או להיראות מושלמת לאחרים. את טובה כמו שאת.

את עושה את הכי טוב שאת יכולה.

תהיי גאה בעצמך.

זה מגיע לך.

 

על העוצמה שבפגיעות

עוד באותו עניין- ההרצאה של ד״ר ברנה בראון:

[ted id=1042 lang=he]