האם יצא לך לפגוש ילד אוטיסט?

או שאולי יש לך ילד עם אבחנה כזו?

אני מנחשת שהתשובה שלך לאחת השאלות האלה היא כן. גם בלי לראות אותך דרך המסך של האייפון. ולא בגלל שיש לי יכולות של ליאור סושרד. 

ההערכה היא שאחד מכל 54 ילדים מאובחן באוטיזם, לפי ה-CDC בארה״ב. לפי מחקר מ-2019 שנערך ע״י קופ״ח מכבי, בארץ מאובחן 1 מכל 78 ילדים (1 מתוך 48 בנים, ו-1 מתוך 222 בנות). 

לכן ניחשתי שפגשת, שמעת על, או הכרת מקרוב-מאוד ילד שאובחן באוטיזם. זה פשוט מצב מאוד מאוד נפוץ, שהופך להיות נפוץ יותר כל שנה. 

כשאומרים אוטיזם, עולה לך בראש שלדון קופר?

שלדון, הגאון מהמפץ הגדול? יוצרי הסדרה אף פעם לא אמרו שהוא אוטיסט. אבל גם אוטיסטים בעצמם מזדהים איתו, בעיקר כשהם בתפקוד גבוה. הצורך שלו בהסברים למצבים חברתיים מוכר להם מאוד (״סרקזם?״). 

אבל חשוב לזכור שאוטיזם הוא ספקטרום. בצד אחד של הקשת יש ילדים שקרובים לנורמה. הם זקוקים פחות לעזרה, אבל יש להם מנהגים מיוחדים או קשיים בהתמודדות עם הסביבה. 

בצד השני יש ילדים בתפקוד נמוך. הם לא מדברים, או שאין להם הבנה של קשר ותקשורת. הם זקוקים להמון תיווך עם העולם, ולא מסוגלים להיות עצמאיים בו. 

ורוב הילדים באמצע. מתקשרים בצורה זו או אחרת עם אחרים, מסתדרים איכשהו בעולם. אבל צריכים לא מעט סיוע, הבנה וסבלנות.

אבל אוטיזם הוא לא רק קושי חברתי. 

זה אולי המרכיב הכי מוכר באוטיזם. אבל ילדים ומבוגרים בספקטרום האוטיסטי סובלים גם מקשיים נוספים (קו-מורבידיות), ביניהם: 

  • אפילפסיה – עד 39%
  • הפרעות חרדה- עד 84%
  • דיכאון- עד 58%
  • לקות בעיבוד סנסורי – עד 88%

הנתונים האלה חשובים מאוד, כי חלק מהם נוגע בשאלה שהושיבה אותך מול המאמר הזה:

איך יכולה הרפואה הסינית לטפל באוטיזם?

קודם כל, הכי חשוב לי לומר איך היא לא יכולה לטפל בו. זאת הטעות הכי גדולה שאפשר לעשות כמטפלים, וגם כהורים שמביאים את הילד שלהם לטיפול. 

״אנחנו נוציא אותו מזה״?

זו היא הפנטזיה של כל הורה לילד אוטיסט בשלבי ההתמודדות עם האבחנה. הרבה הורים יחפשו טיפול שיוכל להוציא את הילד מהאוטיזם… ויגיעו בדיוק למטפל ברפואה סינית. יותר מכל, הם ירצו לשמוע את המילים ״נעלים את האוטיזם״, ״זה יעבור לו״. 

ואלה בדיוק המילים שאסור למטפלים ברפואה סינית לומר להורים. כיום, בשנת 2020, לא ידוע על שיטה מוכחת שיכולה להעלים אוטיזם. גם לא רפואה סינית.

אנחנו לא מעלימים אוטיזם

זה כואב לשמוע. אבל יש הרבה דברים שאנחנו יכולים לעשות. הרפואה הסינית יכולה להקל על הדברים שמקשים על הילד, על היכולת שלו לתקשר, ועל ההורים. 

הרפואה הסינית יכולה להוריד רמות חרדה, ולטפל בהתפרצויות זעם. היא יכולה לטפל באינסומניה, ולעזור לילד ולהורים שלו לישון טוב יותר. יש מישהו שלא היה מסמן לילה שלם כהצלחה אדירה? אז הרפואה הסינית לא מעלימה אוטיזם, אבל היא הופכת את החיים איתו להרבה יותר קלים. 

הרפואה הסינית יכולה גם להגביר תקשורתיות ע״י כל הדברים האלה. הרי אם חווית פעם חרדה, ברור לך שבזמן החרדה לא הייתה לך פניות לשיחת חולין עם השכן. גם בזמן התקף זעם. או אחרי שלא ישנת כל הלילה. 

גם ילדים עם אוטיזם הם כאלה. אם נוריד את רמות החרדה שלהם, את התפרצויות הזעם, את בעיות השינה- יהיה להם הרבה יותר קל לתקשר. וזה יכול להעלות אותם לרמת תפקוד גבוהה יותר. טיפול באוטיזם ברפואה סינית הוא עקיף.

מה חשוב למטפלים ולהורים להבין? 

שאוטיזם זה לא דלקת גרון. כדור לא יעביר את זה. גם לא דיקור חד פעמי. הטיפול הוא תהליך. ארוך, אבל עם פירות מתוקים. 

כל לילה שלם, כל התגברות על חרדה, כל מילה חדשה, כל יום יותר טוב בגן, כל התגמשות- כל אלה פירות ששווה לעמול בשבילם. 

אבל אנחנו לא נטפל בו לבד. 

כל ילד על הספקטרום זקוק לתכנית טיפולים משלו. קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, פסיכותרפיה. כל טיפול מתייחס לאוטיזם ממקום אחר. וכשעובדים בשילוב ידיים- מגיעים לתוצאות הרבה יותר טובות. 

אז איך מאבחנים אוטיזם ברפואה סינית?

איברים המעורבים לפי הרפואה הסינית באוטיזם הם תמיד הלב, ומגן הלב (הפריקרדיום). הם קשורים יותר מכל לקשר ותקשורת בהסתכלות הסינית המסורתית. כך מתואר מצב שבו מגן הלב סגור:

  • ״אין שום דרך לאהבה של האש לצאת, ויש סיכוי קטן מאוד שמשהו ייכנס פנימה
  • לאדם אין תקשורת עם אף אחד
  • החום כלוא בפנים ואף אחד לא מורשה להיכנס
  • לפעמים נראים קרים וחסרי יכולת לאהוב…״

פעמים רבות תהיה נוכחות של חום. עודף חום מפריע ללב לפי הרפואה הסינית. הוא מוציא אותו מאיזון ואחראי לחוסר שקט שקיים אצל הרבה ילדים על הספקטרום. 

גם ליחה יכולה להיות גורם פתולוגי עיקרי. ליחה ברפואה סינית אינה רק הליחה שממלאת את הריאות ומשתעלים אותה החוצה. הסינים תיארו ליחה שמערפלת את פתחי הלב. פתחי הלב הם פתחי החישה- העיניים, האוזניים, האף, הפה. פתחי החישה אמורים להביא ללב מידע, וחלקם- להוציא ממנו מידע חזרה לעולם. 

הליחה שמפריעה לפתחי הלב היא ליחה שלא רואים. 

הסינים תיארו מצב שבו יש מעין מסך בלתי-נראה על פתחי החישה. הליחה הזו מפריעה ללב לקלוט מסרים מהסביבה, ומפריעה לו גם להוציא מסרים חזרה לעולם. לעיתים, קושי ביצירת קשר עין יכול להיות קשור לליחה כזו, שיוצרת חיץ בלתי-נראה בין העיניים לחוץ. 

צמח נפוץ לטיפול בליחה כזו יהיה Shi Chang Pu –Acorus Calamus. הוא משויך לקבוצת הצמחים הארומטיים פותחי פתחים. בעזרת הארומטיות שלו הוא מתמיר ליחה שמערפלת את פתחי החישה. הוא צמח נפלא לטיפול במצבים רגשיים, במיוחד כאלה המאופיינים בערפול, מעין מסך המפריד בין האדם לעולם. הוא צמח חמים ולכן מתאים למצבי ליחה ללא חום. 

גם Yuan Zhi –Polygala Tenuifolia מקבוצת הצמחים מרגיעי נפש יוכל להצטרף אליו. גם הוא מסלק ליחה מפתחי הלב. משמעות שמו בסינית ״כוח רצון עז״ מצביעה על יכולתו לחזק את הכליות וכוח הרצון שנובע מהן. זה יעזור לאותם ילדים שנוטים להתחבא מאחורי ההורה כשנכנסים לראשונה לקליניקה…

בחוגי הרפואה הסינית מציינים הרבה פעמים את הליחה האל-חומרית כגורם עיקרי לאוטיזם. אבל מניסיון שלי- לא כל ילד אוטיסט יחווה הצטברות ליחה. חלק מהילדים יסבלו מחוסר Yin, שקשור דווקא לחוסר נוזלים ויובש. 

החוסר והחולשה יכולים להופיע כרקע לחום ולליחה. ואצל ילדים מסוימים, הם יופיעו כשחקנים ראשיים, בלי נוכחות של חום או ליחה. 

אבל איך אפשר לאבחן ילד שאינו מתקשר או מדבר?

צריך להתבונן בו. בדומה לכל ילד שמגיע לטיפול ברפואה סינית. 

האם הוא יותר עייף ומופנם? או יותר תזזיתי וחסר מנוחה?

האם יש לו תת רגישות או יתר רגישות תחושתית (היפר או היפו סנסיטיביות)? למשל, האם דרוש מגע חזק כדי שירגיש אותו, או שכל מגע קל גורם לו לרתיעה? 

האם הוא מביט דרכך כאילו לא היית שם? 

ומעבר לאבחנות ההתנהגותיות, נשתמש באבחנות מוכרות לפי הרפואה הסינית. 

האם חם לילד רוב הזמן? האם הוא מזיע הרבה, והאם יש לזיעה ריח חריף? האם יש לו צמא רב? פנים אדומות? כל הסימנים האלה יכולים להצביע על נוכחות של חום. 

האם לילד יש יציאות רכות? האם הוא נוטה לשיעול רטוב, נזלת? האם הוא בעל עודף משקל? האם יש לו שיער ועור שומניים? כל אלה יכולים להצביע על נוכחות של ליחה. 

האם הילד חסר תיאבון? עייף רוב הזמן? נוטה לחלות? ישן הרבה? חיוור? רזה? אלה יכולים להצביע על חולשה וחוסר.  

איך בוחרים נקודות דיקור וצמחי מרפא לטיפול בילד אוטיסט 

קודם כל, חשוב מאוד לזכור מה אמא של פורסט גאמפ אמרה לו:

You’re the same as everybody else. You are no different. 

מפתה לחשוב על מודל טיפול שונה לגמרי כשמדובר בילד על הספקטרום. אבל לא. צריך להתייחס לילדים האלה כמו אל כל ילד אחר, ולבחור נקודות דיקור או צמחי מרפא בהתאם. אין צמחים שמעלימים אוטיזם. אבל כמו שזכור לך… זו לא המטרה שלנו. 

המטרה שלנו היא לטפל בחרדה, באינסומניה, בהתפרצויות זעם. ובשביל זה אפשר לבחור בפורמולות ידועות למצבים האלה. 

אבל… הסביבה בקליניקה משפיעה מאוד על הטיפול

בניגוד לבחירת צמחים ונקודות דיקור, כאן דווקא צריך התאמה מיוחדת. רוב הילדים על הספקטרום האוטיסטי נוטים לתת-רגישות או יתר-רגישות תחושתית. מה זה אומר?

היית פעם בתור לכניסה להופעה המונית בפארק הירקון, באמצע הקיץ? המוני אנשים, דחיפות, רעש, לחות מחניקה, ריחות של אוכל וזיעה, שלא לומר זיעה של אחרים שנדבקת אליך… אני לא מכירה הרבה אנשים שנהנים מאוד מתור כזה. 

מה שקורה כמעט לכולם שם, זה עומס יתר חושי (sensory overload). המערכת התחושתית מקבלת יותר מדי מסרים מבחוץ, וזה גורם לה להיות מאוד לא רגועה. אז לילדים על הספקטרום- כל הליכה ברחוב, כל נסיעה באוטובוס, כל כניסה לקליניקה או לבית חדש- יכולות לגרום לזה. כי חלק מהחושים עובדים אצל חלקם בווליום גבוה.

אז גם הבית, והקליניקה, צריכים להתאים לילדים על הספקטרום. מתוך המחשבה הזו, אני מטפלת בחדר מיוחד שנקרא חדר סנוזלן. 

הסנוזלן היא סביבה רב-חושית מבוקרת, שעונה על הקשיים התחושתיים שחווים הילדים האלה. אבל לא חייבים להקים חדר כזה בבית בשביל להצליח לטפל בילדים על הספקטרום. 

איך אפשר להתאים גם את הבית או הקליניקה לילדים על הספקטרום?

קודם כל, להוריד גירויים מיותרים. שיהיה כמה שיותר שקט בעיניים, ואז גם בלב. 

לזכור שמה שנעים עבורך יכול להיות מסנוור, רועש, או כואב עבורו. לכן חשוב לשאול את הילד מה מתאים לו, ולהקשיב לדרישות שלו. להתאים לו את המיזוג, המוזיקה, התאורה. כדי להתאים לו את התאורה מומלץ להשתמש בדימר. 

ואפשר להשתמש באביזרים ויזואליים מרגיעים לפי העדפת הילד: 

  • מנורת לבה שיהיה נעים להסתכל עליה
  • פנס סיבים אופטיים שאפשר יהיה להחזיק אותו ולשחק בו (למשל בזמן שעושים דיקור) 
  • מנורות שיוצרות אפקטים על החדר- למשל- של גלי ים, כוכבים בשמיים, הזוהר הצפוני

כאן כתבתי מדריך מפורט ליצירת סנוזלן בבית- או בקליניקה

אז איך מטפלים בילד אוטיסט ברפואה סינית? 

זוכרים שהוא לא רק אוטיסט. יש הרבה דברים שהוא חווה שמשפיעים על התקשורת שלו. 

יש לו חרדה, בעיות שינה, התפרצויות זעם. 

זוכרים שהרפואה הסינית יכולה לטפל בדברים האלה אצל כל אחד. ובדיוק באותה צורה היא יכולה לטפל גם בו. הוא בדיוק כמו כולם. 

אבל הוא גם מיוחד, וצריך התייחסות מדויקת מבחינת הסביבה הטיפולית. 

וזוכרים, ומזכירים, שזה תהליך

אבל פירות התהליך הזה- הם הכי מתוקים שיש. 

שלחו וואטסאפ whatsapp

רוצה לקבל את המדריך המהיר לכתיבת פורמולה לכל מטופל?

צריך רק למלא את הפרטים שלך כאן, והוא יגיע אלייך למייל. יחד עם עוד דברים טובים שיכניסו אותך למועדון של אלה שבאמת יודעים צמחים. 

You have Successfully Subscribed!