天麻钩藤饮) Tiān Má Gōu Téng Yìn) מוכרת לכולנו כפורמולה לטיפול ברוח פנימית של הכבד ובעליית Liver Yang, והיא אחת מהפורמולות העיקריות לטיפול בכאבי ראש וביתר לחץ דם. אך ישנו נתון אחר לגביה שידוע פחות: Tian Ma Gou Teng Yin היא פורמולה מודרנית. היא נכתבה על ידי הרופא המודרני Hu Guang Ci, ופורסמה לראשונה בשנת 1958.
נתון מפתיע זה מעורר תהייה. הכיצד הגיעה פורמולה מודרנית, חדשה יחסית לאחיותיה בעלות הוותק של מאות רבות של שנים ויותר, לפרסום כה נרחב? והאם יש מאפיינים מיוחדים שעומדים מאחורי היעילות הרבה שלה?
הבה נתחיל וניזכר במרכיבי הפורמולה:
| 天麻 tiān má | (gastrodiae rhizoma) | 9g |
| 钩藤 gōu téng | (uncariae ramulus cum uncis) | 12g |
| 石决明 shí jué míng | (haliotidis concha) | 18g |
| 栀子 zhī zǐ | (gardeniae fructus) | 9g |
| 黄芩 huáng qín | (scutellariae radix) | 9g |
| 益母草 yì mǔ cǎo | (leonuri herba) | 9g |
| 川牛膝 chuān niú xī | (cyathulae radix) | 12g |
| 杜仲 dù zhòng | (eucomniae cortex) | 9g |
| 桑寄生 sāng jì shēng | (taxilli herba) | 9g |
| 夜交藤 yè jiāo téng | (polygoni multiflori caulis) | 9g |
| 茯神 fú shén | (poriae cocos pararadicis) | 9g |
הפורמולה מרגיעה Liver Yang ו-Liver Wind, מטהרת חום, מעודדת תנועת דם, ומחזקת את הכבד והכליות.
- Tian Ma הוא מתוק וניטרלי, ועוזר לכבות רוח פנימית במצבי חולשה של Yin ודם הכבד.
- Gou Teng הוא מתוק וקריר, יכול לטהר חום מהכבד, וגם לכבות רוח פנימית. Shi Jue Ming הוא כבד ומלוח, וכך מוריד את ה-Yang ומטהר חום מהכבד. הוא יכול גם להיטיב עם הראייה.
- Zhi Zi ו-Huang Qin, צהובים, מרים ומקררים, מטהרים חום מהכבד. יש להם נטייה להוריד, ולכן הם מחזקים את פעילות הצמחים האחרים בהורדת Yang הכבד.
- Yi Mu Cao ו-Chuan Niu Xi מניעים ומורידים את הדם מטה, ואף מטהרים ממנו חום.
- Du Zhong ו-Sang Ji Sheng נכנסים לתעלות הכבד והכליות, מחזקים אותם, וכך מונעים עליית Liver Yang ויצירת Liver Wind.
- Ye Jiao Teng ו-Fu Shen מרגיעים את הנפש ומשפרים את השינה.
- Sang Ji Sheng ו-Ye Jiao Teng גם מרפים את הגידים ומזינים את הדם, ומתאימים במיוחד לטיפול באינסומניה עם חוסר נוחות בגוף ומתח רב בשרירים.
האינדיקציות לשימוש בפורמולה כוללות: כאב ראש, סחרחורת, ורטיגו, טיניטוס, טשטוש ראייה, תחושת חום שעולה לראש, אינסומניה עם שינה המופרעת על ידי חלומות, לשון אדומה, ודופק מיתרי ומהיר. התכווצויות או ספאזם בקצוות והמיפלגיה יכולים להופיע במקרים חמורים.
אינדיקציה נוספת, מיוחדת, היא יתר לחץ דם (להלן- יל"ד). כשפורסמה הפורמולה, בשנת 1958 כאמור, נכתב כי היא מטפלת ב"כאבי ראש מיל"ד (hypertensive headaches), סחרחורת, ואינסומניה". אך יל"ד, ברוב המקרים, הוא א-סימפטומטי: זו הסיבה שניתן לו הכינוי "הרוצח השקט". אבחנת יל"ד מבוססת במקרים אלה אך ורק על מדידת לחץ הדם במכשור המתאים לכך- מכשור שלא היה קיים ברפואה הסינית בעבר. לכן, כמצב א-סימפטומטי, אין ליל"ד מקבילה ברפואה הסינית המסורתית. אך אם זו הנחת היסוד, כיצד ניתן היה לייחס את כאבי הראש ליל"ד? ואיך קרה שיל"ד מופיע כאינדיקציה, כאשר הרפואה הסינית המסורתית כלל לא יודעת לאבחן אותו?
חדירת ידע מערבי אל תוך הרפואה הסינית
בשנות ה-50' וה-60' של המאה הקודמת, החל בסין תהליך של קבלת הידע המגיע מן המערב. הרופאים הסיניים באותה תקופה החלו לנסות לחבר בין הידע המערבי החדש לרעיונות המסורתיים של הרפואה הסינית. הידע הפרמקולוגי ועקרונות הטיפול המערביים החלו לצבור חשיבות ולחדור אל תוך עקרונות הטיפול הסיניים. Tian Ma Gou Teng Yin, שנכתבה באותה תקופה, היא אחד התוצרים המפורסמים של התהליך הזה.
הפורמולה לא נכתבה כדי לטפל בדפוס מחלה סיני, אלא במצב מערבי: כאבי ראש מיל"ד. כלומר, התמונה הקלינית עבורה נכתבה הפורמולה הייתה של כאבי ראש, שאובחנו מערבית כנובעים מיל"ד. המחבר ניסה לתרגם את המצב המערבי למונחים של הרפואה הסינית, ואמר כי מקור כאבי הראש הוא באש מורדת של הכבד. עיקרון הטיפול, בהתאם, היה הרגעת המרד וטיהור האש מהכבד. כך, נבחרו לפורמולה צמחים בעלי יכולת ליישם את עיקרון הטיפול הזה (Tian Ma, Gou Teng, Shi Jue Ming, Zhi Zi, Huang Qin). אך המחבר בחר גם בצמחים נוספים, שידועים גם מבחינה מחקרית כמורידי לחץ דם. במילותיו של מחבר הפורמולה עצמו:
"[במבט על] התיאוריות המודרניות בנוגע לכאבי ראש מיל"ד, הפורמולה משתמשת ב- Huang Qin, Du Zhong, Yi Mu Cao, Sang Ji Sheng מכיוון שהם הוכחו מחקרית כמורידי לחץ דם. מכאן שיש להם יכולת להרגיע את הנפש, לכוון את המרידה למטה, ולהרגיע כאב".
מן הטקסט עולה נקודה מעניינת. המחבר מסביר כי יכולתם הפרמקולוגית של הצמחים להוריד לחץ דם- היא המצביעה על יכולת סינית להוריד מטה, להרגיע נפש ולטפל בכאב. מכאן ניתן להבין שבחירת ארבעת הצמחים הללו נעשתה באופן אחר: הם נבחרו על פי השפעותיהם הפרמקולוגיות, ורק אחר כך הותאמה אליהם התיאוריה הסינית.
מעבר לכך, המחבר שילב בפורמולה עקרונות טיפול מערביים המשמשים בטיפול ביל"ד. השימוש במשתנים תורגם כאן לשימוש בצמחים בעלי יכולת לנקז לחות ולשתן: Fu Shen, Yi Mu Cao. צמחים מניעי דם שולבו כאן גם בניסיון להרפות את השריר החלק בדופן כלי הדם. בטקסט המקור אף הופיעה המלצה להוסיף לפורמולה את Mei Gui Hua ו-Hai Zao במצבים של הסתיידות עורקים (arteriosclerosis), מכיוון שהם מכילים רוטין (rutin): ביופלבנואיד המחזק את הנימים וכלי הדם ומוריד לחץ דם.
כל דרכי הפעולה הללו, ששולבו יחדיו בפורמולה כדי לגרום להורדת לחץ הדם, הניבו פירות. מחקרים קליניים שונים שבוצעו בסין הוכיחו את יכולתה של הפורמולה להוריד לחץ דם. באחד מהם, הצליחה הפורמולה להוביל להחלמה מלאה ב-135 מתוך 150 מטופלים עם יל"ד על רקע Liver Yang Rising. במחקר אחר שבוצע בכלבים, הפחיתה הפורמולה את לחץ הדם, אך במקביל לא השפיעה על פרטים בעלי לחץ דם תקין. בהסתמך על הממצא הזה, הסיקו החוקרים כי לפורמולה יש אפקט המווסת את לחץ הדם. הפורמולה הוכיחה יעילות גם בטיפול בסחרחורות, ורטיגו, שבץ איסכמי, אפילפסיה, ומחלות נוספות.
מתוך המידע שהובא כאן, המתייחס לדרך חיבורה של הפורמולה וליעילותה הקלינית, אנו עלולים להסיק שהפורמולה יכולה לטפל בכל מצב של יל"ד, בלי קשר לאבחנה הסינית. היסק זה הוא שגוי. אמנם הפורמולה חוברה תוך התייחסות לעקרונות מערביים, אך הם שולבו אל תוך הרפואה הסינית, על אבחנותיה ועקרונות הטיפול שלה. יש לדייק ולשים לב שמחבר הפורמולה עצמו כתב שהפורמולה מטפלת ב"כאבי ראש מיל"ד, סחרחורת ואינסומניה", עם אבחנה סינית של עליית חום מהכבד. בסין, הפורמולה מומלצת במקרים רבים של יל"ד, אך היא תהיה אפקטיבית רק במקרים בהם התמונה הקלינית, שמופיעה יחד עם לחץ הדם הא-סימפטומטי, מתאימה לאבחנה הסינית של Liver Yang Rising ו-Liver Wind.
לסיכום
Tian Ma Gou Teng Yin היא תוצר של שילוב מרתק בין מזרח למערב. מחברה שמר על הדרך הסינית העתיקה, בת אלפי השנים, ולא שינה את עקרונות הטיפול המסורתיים. בד בבד, הוא לא התיירא ממתן כבוד גם לידע המדעי המתקדם המגיע מן המערב, ולמד לרתום גם אותו לטובת הטיפול.
ניתן ללמוד מפורמולה זו כמה שיעורים חשובים, על חשיבות המסורת והניסיון העתיק, על חשיבות הקידמה, ובעיקר- על היחס הנכון ביניהם. אך היחס הזה נשאר נעלם, מאתגר וקשה לפיצוח. אחרי הכל, ל-Tian Ma Gou Teng Yin אין הרבה אחיות. היא נשארה אחת מהפורמולות היחידות מתקופתה, שחוברו על פי אותם עקרונות, שהצליחה להגיע להיות כה נפוצה…
המאמר הופיע לראשונה ב"אורז", העיתון הישראלי לרפואה סינית.
מקורות:
- Scheid V, Bensky D, Ellis A, Barolet R (2009) Chinese Herbal Medicine: Formulas & Strategies, 2nd Edition. Eastland Press, Seattle, WA.
- Chen J.K., Chen T.T (2004) Chinese Medical Herbology & Pharmacology. Art of Medicine Press, City of Industry, CA.
- Flaws B, Sionneau P (2005) The Treatment of Modern Western Medical Diseases with Chinese Medicine, a textbook & clinical manual, 2nd edition. Blue Poppy Press, Boulder, CO.
- Maciocia G (2005) The Foundations of Chinese Medicine, 2nd edition. Elsevier Health Sciences, Churchill Livingstone.
- Yang Yifan (2010) Chinese Herbal Formulas: Treatment Principles and Composition Strategies. Elsevier Health Sciences, Churchill Livingstone.
- Dharmananda S (May 2001) ITM Online, http://www.itmonline.org/arts/herbcause.htm
- Dharmananda S (September 2003) ITM Online, http://www.itmonline.org/arts/hypertension.htm
תודה פנינה. מאוד מעניין לקרוא על מקורותיה של פורמולה. מרתק!
תודה פנינה.
היה מעניין מאוד לקרא את ההסבר על הפורמולה.
בשמחה אופיר!