מוקסה היא אחד מסוגי הטיפול הנעימים ביותר שיש ברפואה הסינית, בעיניי. תארו לעצמכם חמימות נעימה מתפזרת בדיוק במקום שבו כואב, חמימות שמגיעה אל המקום הנכון, עוטפת אותו, מחזקת אותו, ומלווה אותו הלאה, בהרגשה קסומה של רוגע, גם שעות אחרי הטיפול.

אז מה זה בעצם מוקסה?

הטיפול במוקסה מוזכר עוד בספרות העתיקה של הרפואה הסינית. מקורו של הטיפול באזורים הצפוניים של סין, הקרים והיבשים. החורף באזורים אלה, וגם בבייג'ינג, קר מאוד (מתחת לאפס…). הקור החודר הזה, המשתק והמכווץ, יכול לפגוע בגוף ולגרום לכאבים ובעיות בזרימת הדם. מכאן קל להבין מדוע באזורים אלה התפתחה שיטת הטיפול הזו, המחממת והנעימה.

מוקסה מיוצרת מזן של צמח הלענה (Artemisia Vulgaris). הצמח מעובד בצורות שונות ונדחס ליצירת מקלות ארוכים, דמויי סיגר. את המקלות מבעירים בקצה אחד שלהם, ומקרבים אותם לאזורים שונים בגוף, בלי לגעת בעור. המוקסה מסייעת לריפוי על ידי חימום והגברת זרימת הדם לאזור בו מטפלים.

מקלות המוקסה דמויי הסיגר נוחים לשימוש בבית וגם בקליניקה. בטיפול שמתבצע בקליניקה לרפואה סינית, משתמשים במוקסה גם בצורות אחרות, בין השאר במוקסה שמולבשת על מחטי הדיקור שהוחדרו לנקודות שונות בגוף, כדי ליצור השפעה ממוקדת ומדויקת יותר.

אז איך משתמשים במוקסה בבית?

אז אם קיבלתם חשק לנסות להשתמש במוקסה בבית, כדאי להתייעץ מראש עם מטפל או מטפלת ברפואה סינית. אנחנו נוכל לחוות דעה אם הטיפול במוקסה מתאים לכם, להדגים בפניכם את השימוש, להמליץ על סוג מקלות מתאים, ולייעץ לגבי אזורים או נקודות שיגיבו היטב לטיפול במצב שאתם סובלים ממנו.

אם כבר קיבלתם הנחיות לטיפול ואתם רוצים לרענן את הזיכרון, או פשוט סקרנים, הנה ההנחיות הכלליות לטיפול:

כאמור, בבית נוח להשתמש בעיקר במקלות מוקסה (דמויי סיגר). לפני התחלת הטיפול, צריך להצטייד בדברים הבאים:

• חדר מאוורר: כאשר המוקסה בוערת היא יוצרת ריח וגם עשן. חייבים להשתמש בה בחדר שמאפשר תחלופת אוויר.
• מצית ארוכה: כדי להדליק את מקל המוקסה.
• מאפרה או קערה מקרמיקה: כדי להסיר את האפר החם שנוצר על מקל המוקסה בזמן הטיפול.
• מגבת קטנה: אותה מניחים מתחת לאזור בו מטפלים, כדי למנוע פגיעה במשטח מתחתיו במקרה שאפר ייפול.
• צנצנת קטנה עם חול: כדי לכבות את מקל המוקסה בתום הטיפול.

מה עושים עכשיו?

מבעירים את קצה מקל המוקסה:

• יכול להיות שייקח לו מעט זמן להידלק ולהתחמם.
• נשפו על קצה המקל בעדינות כדי לעזור לו להידלק.
• בסופו של דבר, קצה המקל נראה כמו פחם דולק (לא בוער).

מקרבים את קצה המקל הדלוק אל העור- לא נוגעים בעור, ולא מתקרבים מדי- מרחק של עד כ-2-3 ס"מ:

• אנו רוצים שהמקום יתחמם בצורה נעימה, ולא שורפת. אפשר להרחיק או לקרב את המקל לפי התחושה. שוב, בשום מצב אין לגעת בעור!
• אפשר לבדוק אם המקל דלוק בצורה נכונה על ידי קירוב שלו אל גב כף היד (עד מרחק של 2-3 ס"מ, כאמור).
• אם המקל דלוק בצורה נכונה, תרגישו במקום תחושת חמימות נעימה ומתפזרת.

אם המלצנו לכם על נקודה ספציפית, תוכלו להחזיק את המקל מעליה, ולסובב אותו באיטיות במעגלים קטנים סביבה. אם המלצנו לחמם אזור גדול יותר- אפשר להניע את המקל במעגלים שיכסו אותו:

• אם התחושה הופכת חמה מדי, מזיזים את המקל.

כשמתחיל להיווצר אפר, מסירים אותו בטפיחות עדינות של המקל על קצה המאפרה:

• אם מקל המוקסה מפסיק לפזר חום, בודקים אם הוא כבה אל מול גב כף היד. לא נוגעים בו!
• אם הוא כבה, מדליקים את קצה המקל מחדש.

אחרי כ-10-15 דק', מכבים את מקל המוקסה: לוחצים בעדינות את קצהו הדולק אל תוך הצנצנת המלאה בחול, עד שהוא כבוי לחלוטין. ניתן להמשיך ולהשתמש במקל בטיפולים הבאים:

• אם קשה לכבות את המקל, גוזרים בעזרת מספריים את הקצה הבוער ושופכים עליו מים.

אחרי הטיפול:

• ממשיכים לאוורר את החדר
• שותים הרבה
• מכסים את האזור שטופל וממשיכים ליהנות מהחום והרוגע…