נכנסת פעם לחדר סנוזלן?

עולם אחר, מנתק מטרדות היומיום, מרגיע, עוטף, מרתק.

ראית איך הוא משפיע על הילד שלך? על הילדה שבך?

שניהם משאירים את הלחצים מאחור. לאט לאט מרפים.

נותנים לצבעים, לצלילים ולריחות לשטוף את הקשיים, לפרק את הפלונטרים, לתת לרעיונות חדשים, פשוטים יותר, להיכנס במקומם.

פתאום אפשר לחייך. לדלג בין עירות לשינה. ליצור קשר.

ואז המחשבה הזו עולה לך בראש.

״אני רוצה כזה בבית״.

שכל הטוב הזה לא יימשך רק שעה בשבוע. שתהיה לו, ולך, שעה כזו ביום. אולי יותר.

זה יכול לעשות את החיים בבית הרבה יותר נעימים ורגועים.

מה צריך בשביל חדר סנוזלן בבית?

מרחב, וציוד. בדיוק מה שאין.

חדר שלם- קשה מאוד לפנות לגמרי. גם ככה יש יותר מדי דברים בבית.

וציוד- יקר… כל פרטי הציוד מצטרפים ומקבלים תג מחיר קשה לעיכול. ואז, בדרך כלל, מוותרים על הרעיון.

אבל אפשר להגשים את החלום הזה.

בלי לפנות חדר שלם, בלי לקנות ציוד יקר.

הרעיון הוא פשוט.

דמייני שאת נמצאת בטיול בסין. אחרי יום עמוס ונפלא בעיר האסורה, את מתיישבת במסעדה סינית מסורתית, באחת השכונות הישנות של בייג׳ינג. מעלייך מנורות אדומות יפיפיות, מוזיקת מיתרים סינית עדינה נשמעת ברקע, מלצרים מלוכסני עיניים מקדמים את פנייך ב-״ni hao!״, והתפריט- כולו בסינית, עם תמונות של מנות מוזרות שלא ראית באף מסעדה סינית בארץ.

את מזמינה כמה מנות שנראות מעניין. עד עכשיו הייתה חגיגה לעיניים, עכשיו מתחילה חגיגת ריחות וטעמים נפלאים. הצלחת שלך מלאה בירקות ותבלינים שאת לא מזהה.

מנה אחת חריפה מאוד בסגנון סצ׳ואן שורפת בעיניים אבל את לא מצליחה להפסיק לאכול ממנה. עוד מנה של שורש לוטוס ממולא באורז ברוטב מתקתק נדבקת לך לשיניים, ומנה אחרת, של משהו שנראה כמו דים-סאם אבל הסינים קוראים לו ״באו-זה״ ממלאת את הבטן ושובה את ליבך.

את נהנית מהניסיון לאכול הכל עם צ׳ופסטיקס, וגם מהחיוך החביב של המלצרית כשאת מבקשת סכין ומזלג.

אחרי שבועיים את חוזרת לארץ- וכיף להיות בבית. אבל מה לא היית נותנת בשביל לבקר מדי פעם במסעדה ההיא. המראות, הריחות, הטעמים…

לא. אי אפשר לשחזר את זה בדיוק. אבל עם הזמן את אוספת מנות מסוימות במסעדות נידחות, מתכונים מחברים וספרים, מוזיקה סינית, וצ׳ופסטיקס, שמצליחים קצת להחזיר אותך לשם, לגעת בטעם ובחוויה.

כך אפשר להביא את הסנוזלן הביתה.

כמו שהצלחת לאסוף דברים קטנים שמצליחים להחזיר אותך לחוויה במסעדה, כך אפשר לאסוף דברים קטנים שמצליחים להכניס אתכם לאווירת סנוזלן. זה לא יהיה כמו בסנוזלן. גם המטפלת לא תהיה שם. אבל זה יהיה מספיק טוב כדי ליצור אווירה שיכולה לגרום לו, ולך, להרגיש קצת יותר רגועים, קצת יותר נינוחים, קצת יותר פתוחים לקשר.

איך אוספים פריטי סנוזלן?

חדר הסנוזלן עובד על החושים, בעיקר על חושי הראיה, השמיעה, המגע והריח. כדי ליצור סביבה רב חושית בבית, צריך למצוא פריטים שיתייחסו אליהם. אנחנו נעבור יחד על כל חוש, ואני אתן לך רעיונות לכל אחד מהם.

אבל לפני הכל- תזכורת: חשוב שהבטיחות תהיה במקום הראשון. לפני שבוחרים פריטים, חייבים לבדוק אם הם מתאימים לילד שלך, איפה למקם אותם, ואם יש צורך בהשגחת מבוגר.

הכל מתחיל בנוחות.

איפה יותר קל לך יותר להירגע- על שרפרף מתנדנד, או על כורסא מרופדת ורכה?

הדבר הראשון שעוזר להרפות, הוא סביבה רכה. בחדר הסנוזלן שלי זה מזרון על כל רצפת החדר, ועוד כריות ובדים נושמים ורכים. איזו סביבה תתאים אצלך בבית? יש כמה אפשרויות.

• מיטה יכולה להיות נפלאה. היא רכה וקל להירגע בתוכה, ולכל אחד יש בבית.
• גם פוף יכול להיות נהדר- מקבל את צורת הגוף, וקל מאוד להרפות לתוכו.
• אפשר לבחור כורסא רכה, מרופדת, ונוחה.
• ואפשר למצוא פינה בחדר שאפשר להניח עליה מזרון. המזרון המתאים הוא מזרון עבה ודחוס, בעובי 4 ס״מ, שלא מרגישים דרכו את הרצפה. את הגודל אפשר לקבוע לפי המקום שיש.

את המיטה, הכורסא, הפוף או המזרון אפשר לכסות בסדינים לבנים, ולהניח עליהם כריות ושמיכה (שגם אותן אפשר לכסות בציפיות לבנות). יש שמיכות מהרבה חומרים נעימים- פליז, פרווה סינטטית, ועוד. אבל בכל מקרה כדאי שהצבע יהיה לבן- כמו בסנוזלן.

אפשר להוסיף עוד דברים נעימים למגע- כיד הדמיון הטובה ולפי מה שיש בבית (חיתולי בד, בובות פרווה).

לראות את האור

אחד האלמנטים המושכים ביותר בחדר הסנוזלן הוא הגירוי המהפנט לחוש הראיה. תאורה בצבעים שונים בוקעת מעמוד בועות גבוה, מסיבים אופטיים ארוכים, ממקרנים שונים.

זה אלמנט שקשה לחקות בבית, אבל אפשר למצוא מנורות שמפיקות אור צבעוני ומדמות את האפקט:

• מנורת סיבים אופטיים- כמו הסיבים האופטיים הארוכים בחדר הסנוזלן, יש גם מנורת סיבים קצרים בצבעים מתחלפים.
• מנורת לבה- יוצרת אפקט מהפנט… שימי לב איפה למקם אותה- היא עשויה זכוכית.
• מנורות מיוחדות נוספות שאפשר למצוא בחנויות גאדג׳טים (אפשר לחפש כאלה בגוגל).
• רמקולים שמקרינים צבעים לפי המוזיקה שנשמעת דרכם- מתחבר גם לחוש השמיעה.

אבל לא רק תאורה. כשיוצרים סביבה מרגיעה, גם תמונה או ציור יכולים להיות נפלאים. למשל, אפשר לבחור תמונה גדולה של ים, או יער, או חיית מחמד- כל מה שנעים להביט בו זמן רב.

כולנו אוזן

בחדר הסנוזלן האקוסטיקה חשובה מאוד. אחד הדברים שעוזרים לו להיות כל כך מרכז ומרגיע הוא הניתוק מהצלילים שמחוצה לו. איך תשחזרי את זה בבית?

דרך פשוטה, יעילה, ולא יקרה היא אוזניות. הן תופסות שתי ציפורים: בידוד מרעשים מבחוץ, והשמעת מוזיקה.

מוזיקה…

מתי בפעם האחרונה שיר השפיע על מצב הרוח שלך? אני מנחשת שזה קרה לא פעם בשבוע האחרון. יש שירים שאת שומעת כשבא לך לבכות. יש שירים אחרים שיודעים להוציא אותך מכל בור. ויש שירים שנותנים לך מספיק מרץ כדי לכבוש את העולם.

בסנוזלן, כוחה של המוזיקה עוזר לי להרגיע, ולשפר את מצב הרוח של המטופלים. תוכלי להכין רשימת השמעה של שירים אהובים. הנה כמה המלצות, על קצה המזלג:

• Enya. אין כמוה!
• מוזיקה קלאסית. אני אוהבת במיוחד את האוסף Essential relaxing classics.
• אביתר בנאי. הוספתי לפלייליסט בסנוזלן הרבה שירים מדהימים מהאלבומים ״עומד על נייר״, ״לילה כיום יאיר״, ו״יפה כלבנה״.
• יונתן רזאל. שירים נפלאים, גם מהאלבום ״סך הכל״, וגם מ״בין הצלילים״.
• להישאר פתוחים להצעות ולגלות שירים חדשים.

אין כמו הריח…

לעקוף את המחשבה. לעורר רגשות. ליצור אווירה.

אמנות ריפוי שלמה מבוססת על חוש הריח- ארומתרפיה. אני נעזרת בשמנים אתריים בטיפול בסנוזלן, במפזר שמנים אתריים חשמלי שמפיץ את הריח שלהם. בבית- אפשר להשתמש בשמן אתרי לבנדר (טהור) באותו מפזר שמנים חשמלי. הוא מרגיע, מטפל בחרדה, ועוזר לשינה טובה יותר.

חשוב גם למנוע ריחות רעים, ולאוורר את הבית היטב.

לסנוזלן יש קסם.

אבל הסוד הוא בהבנה שכל סביבה יכולה להיות נעימה בדרכה.

כדי ליצור אווירת סנוזלן נעימה בבית, לא צריך להוציא סכומים גדולים.

תתחילי בפינה קטנה (למשל בחדר השינה), ותשתמשי בדברים שיש בבית.

אחר כך תוכלי להתחיל לאסוף פריטים אחרים, לאט לאט.

ופתאום- יהיה לך אזור מרגיע ועוטף גם בבית.

תמיד שם בשבילך.