עם יד על הלב:

כמה זמן לוקח לך לעשות תשאול?

וכמה הוא מצליח לבלבל אותך?

הבה ניזכר בתשאול האחרון שעשית. מילאת את טופס התשאול של המכללה. שאלות-שאלות, פרושות על פני 5 עמודים. מתשאול התלונה העיקרית, לתלונות המשניות, ל-10 השאלות, לסקירות כל מערכות הגוף, אחת אחרי השנייה. האם יש גם כאבי ראש? עור יבש? פטריות בציפורניים? גזים? סחרחורות בשינוי מנח?  

כל שאלה ב-10 השאלות הביאה אותך לשאול עוד שתיים.

כל תשובה הוסיפה לך סימני שאלה.

זה עשה לך כאב ראש. פעם הסינדרומים נראו כל כך מסודרים, אבל פתאום הם נופלים לך על המטופלים בצרורות, התשובות סותרות, ובלתי אפשרי לנחש מה גרם למה.

הבעיה היא שזה לא קרה רק פעם אחת. זה קורה כמעט עם כל מטופל שמגיע אליך. כולם מורכבים. תמיד אפשר לראות גם עודף וגם חולשה, גם חום וגם קור.

תשאול לא חייב להיראות כך. הוא בטח לא נראה כך בסין.

תוך 10 דקות, גג רבע שעה- המטופל מספיק להיכנס, להתיישב, להישאל ולענות, לקבל הסבר ולצאת עם מרשם מעולה לפורמולה. בלי להתבלבל.

איך הרופאים הסיניים עושים את זה? איך הם מצליחים לאבחן כל כך מדויק, כל כך מהר?

זה לא כל כך קשה ללמוד לתשאל כמו בסין. לערוך תשאול ברור, שיגרום לך להוציא טיפול יעיל.

צריך רק ללמוד איך הם עובדים.

הנה הסודות של הרופאים הטובים בסין.

הם מתחילים מהבנה שחסרה בזמן הלימודים במכללה

ההבנה הבסיסית של הסיטואציה הטיפולית היא מאוד פשוטה:

• המטופל הגיע בגלל משהו שמפריע לו.
• הוא רוצה שהבעיה הזו תעבור.
• הרופא צריך לגלות מה גורם להפרעה-
• ולמצוא צמחים שיטפלו בה בדיוק.

זה נראה בנאלי, אבל כמה פעמים במהלך הלימודים קרה לך המצב הבא:

הגיעה אליך מטופלת עם כאבים בכתף. אחרי ששאלת את כל השאלות, גילית שיש גם חולשת כליות משמעותית. ואז, נתת לה פורמולה לחיזוק כליות.

כמות הצמחים שמטפלים בכאב הכתף בפורמולה שלה: 0.

זה לא אמור להיות ככה, וזה לא קורה לרופאים בסין. אם מטופל מגיע עם בעיה מסוימת, הפוקוס שלך צריך להיות על הבעיה שמפריעה לו.

נכון שחשוב לך להתייחס לאדם כשלם. נכון שאסור לך לאבד את האדם בין הסימפטומים שלו. אבל גם אסור לאבד את הסימפטום בחיפוש אחר אטיולוגיה. למה? כי אם מאבדים את הסימפטום, הטיפול לא יוכל להעביר אותו. והמטופל הגיע כדי שהוא יעבור.

יכול להיות שבעוד חצי שנה הכליות יתחזקו והכאב בכתף יחלוף מעצמו. אבל יכול להיות שהמטופלת לא תישאר אצלך בטיפול כדי לראות את זה קורה. היא פשוט תחליט שהטיפול לא עובד.

חשוב לשים לב: זה לא אומר שאין גורם עמוק ורגשי לפתולוגיה. זה גם לא אומר שאי אפשר להגיע אליו בתשאול. אני עובדת בדיקור לפי חמשת האלמנטים, ומחפשת בתשאול גורמים רגשיים. אבל כדי לבחור צמחים יעילים- צריך לזכור מה מציק למטופל עכשיו.

הרופאים הכי טובים בסין לא שואלים שאלות מיותרות

מכיוון שהם מתמקדים בתלונה העיקרית, הם שואלים רק את מה שיעזור לאבחן. ניקח לדוגמא כאבי גב. הם יודעים שיש כמה אבחנות מבדלות שיכולות לגרום להם. ואז הם שואלים שאלות שיכוונו אותם לאבחנה אחת.

אם כאבי הגב מופיעים בגב התחתון בעיקר אחרי מאמץ, ומוקלים במנוחה- זה מכוון לחולשת כליות. אם הם חושדים בחולשת כליות, הם יוכלו לשאול שאלות נוספות שיאשרו את האבחנה.

אם, לעומת זאת, כאבי הגב דוקרים, מוקלים בתנועה, ומוחמרים במנוחה- זה מכוון לתקיעות דם. הם ישימו לב גם לסימנים: לשון כהה או סגלגלה, נקודות סגולות עליה, גוון כהה או סגלגל של העור.

הם לא שואלים על מגוון הסימפטומים שבני אנוש עלולים לפתח. רק על סימפטומים שיכולים לעזור להם באבחנה.

הם יצאו מנקודת הנחה שהמטופל יספר להם על מה שמפריע לו

אם יש לו כאבי ראש פועמים, הוא יספר. אם יש דלקות חוזרות בדרכי השתן- הוא יגיד. אם יש לו פטריות מגרדות בטירוף בין אצבעות הרגליים- הוא יודיע.

כשיש למטופל מספיק זמן- הוא יספר על מה שמציק לו. אפשר פשוט לשאול אותו ״ומה עוד?״.

אם החשש שהמטופל ישכח דברים מקנן בך- אפשר לשלוח למטופל שאלון למילוי לפני הפגישה. הוא יכול להתחיל בשאלה ״במה אפשר לעזור לך?״. ולהמשיך בשאלות כמו:

• האם הוא לוקח תרופות
• האם עבר אשפוזים
• האם יש מחלות ברקע

אפשר גם להוסיף לטופס הזה חלק מ-10 השאלות, כדי שיהיה לך בסיס לתשאל ממנו.

זה מה שאני עושה. מצאתי שזה מאוד יעיל, כי המטופלים יכולים לענות בזמנם הפנוי, בלי לחץ. כך הם לא שוכחים תרופות, דברים שמפריעים להם, או פרוצדורות רפואיות שעברו.

הם יודעים מראש מה יכול לגרום לתלונה העיקרית

הרופאים בסין יודעים איך לעשות תשאול מדויק, כי הם יודעים היטב מה האבחנות המבדלות. לדוגמא, כשמגיע אליהם מטופל עם אינסומניה וחלומות רבים, הם יודעים שלרוב זה נובע מחום. אז הם יודעים מה לשאול כדי לשלול אבחנות לא רלוונטיות. כמובן שהלשון והדופק חשובים באבחנה.

ומעבר לזה, הם מכירים היטב את הפורמולות

הם יודעים אילו פורמולות יעילות לטיפול בכל מצב. נכון שהם יכולים לאבחן שהשיעול נובע מפלישת הכבד לריאות. אבל אין פורמולה אחת יעילה למצב הזה… יש צמדי פורמולות שספרי ה-DD מנסים לעשות. אז לא משתלם להם לאבחן מצב כזה.

לכן הם ינסו להגיע לאבחנה שתהיה לה אחיזה קלינית במציאות. שזה אומר אבחנה שיש לה פורמולה יעילה לסימפטום שלהם.

אבל אין לך את הניסיון של הרופאים הכי טובים בסין…

נכון. לא בטוח שיש לך את כל האבחנות והפורמולות לכל סימפטום אפשרי בראש… אז כדאי לברר מראש עם המטופל מה גרם לו לפנות אליך. ואז, לרענן מראש את הידע לגבי האבחנות המבדלות והפורמולות למצב שלו.

חשוב: לא לצאת לתשאול עם 10 אבחנות מבדלות אפשריות. כך הולכים לאיבוד מאוד מהר. בין האבחנות מסתתרות תמיד אבחנות עקיפות שלא מטפלות בסימפטום באופן ישיר. אותן אפשר לשמור לשלבים מאוחרים יותר של הטיפול.

צריך לבדוק מהן הפורמולות היעילות למצב שבו מגיע אליך המטופל. ואז לתכנן מה השאלות שיובילו אותך לאבחנה של כל אחת מהן. אפשר לכתוב אותן על דף התשאול. ויש לי עוד סוד שיכול לקצר לך את זמן התשאול וגם להפוך אותו להיות יעיל יותר.

אז איך לעשות תשאול מדויק?

כמו נץ שרואה במעופו את טרפו וננעל עליו,

גם לך יכולות להיות עיניים כאלה.

חדות, מדויקות, מתעלמות מהסחות דעת.

צריך לזכור מה התלונה שהמטופל הגיע אליך כדי לטפל בה.

לדעת מראש מה האבחנות המבדלות שלה, ומה הפורמולות היעילות לטיפול בה.

ולא לשאול שאלות מיותרות.

להתקרב לאט, לנחות ישירות על האבחנה,

ולתת למטופל פורמולה שתגרום לו להודות לך.