זוכרת…

מתי בפעם האחרונה הורדת את החלון של האוטו כדי לשאול מישהו איך מגיעים למחוז חפצך?

מתי בפעם האחרונה התקשרת לשאול חבר שמכיר היטב את המפה לאן כדאי לצאת לטיול?

מתי בפעם האחרונה דפקת בדלת של השכנים לבקש כוס סוכר?

בעולם של היום אפשר להסתדר בעצמך, בלי עזרה של אף אחד.

לא צריך לבקש הוראות, יש ווייז.

לא צריך להתקשר לשאול חבר שמבין, יש גוגל.

לא צריך לדפוק בדלת אצל השכנים, יש משלוחים עד הבית.

קל להתמכר לאנטי-נזקקות.

להוכיח לעצמך שוב ושוב שאת יכולה לבד, לגמרי לבד.

ניחוח הישרדותי עולה מהבחירה הזו.

כמו תינוק. מתחיל בנזקקות מוחלטת, וממשיך לאט לאט לעמוד בכוחות עצמו על שתי רגליים.

להיות עצמאי. בלתי תלוי. להסתדר לבד.

אבל ככל שהוא גדל, הוא מבין שאנטי-נזקקות היא אשליה.

שעד כמה שהוא לא ילמד, יתקדם, ויתאמץ,

הוא לא באמת ידע הכל תמיד, בכל מקום.

הוא לא תמיד יוכל.

יש דברים שהוא לא יצליח לעשות לבד, גם אם הוא יתאמץ.

גם אם הוא ירקע ברגליים וידחוף בידיים ויצעק את הריאות שלו החוצה:

״אני יכול ל-ב-ד!!!״.

הוא לא.

הוא לא יכול לבד הכל.

כן, הוא צריך ללמוד, להתקדם, להתאמץ.

לצעוד לבד בלי שולחן או כיסא להישען עליו.

זה נותן לו יכולות בסיסיות חשובות בעולם.

לפעמים הוא ימעד ויפול, וזה יכאב,

אבל הוא יקום, וימשיך לנסות ללכת, למצוא את הדרך הנכונה.

אבל אז תצטרך להיבנות קומה נוספת של בגרות כדי שיבין את השיעור הבא:

לפעמים הוא צריך לבקש.

הוא יבין שזה בסדר גמור להגיד שהוא תקוע ברחוב שהוא לא מכיר פינת רחוב אחר שהוא חושב שהוא מכיר, ואין לו מושג מה עושים מכאן. ואז תבואו להציל אותו. והוא יבין שעדיף לו לדעת שיש אנשים שאכפת להם עד כדי כך, מאשר לדעת שהוא יכול לבד.

הפרדוקס האנושי יזרח עליו כמו שמש בשלה של בין ערביים:

אין כמו להסתדר לבד, עם עזרה של אנשים טובים.

נכון שהכל נכון כשמדובר בילד קטן?

ובעצם, גם לגבי מתבגרים?

וגם לגבייך.

ממקום מסוים, זה קל יותר לסמוך רק על עצמך. זמינות 24/7, בלי צורך לבקש- בעולם שבו בקשה יכולה להיתפס כחולשה.

אבל היא לא. היכולת לצאת מעצמך ולהוריד את מסכת ה״אני מסתדרת לבד, תמיד, בהצלחה!״ היא התבטאות של אומץ. והאנשים שאת רוצה סביבך ירגישו יותר מחוברים אלייך בגלל שנתת להם לראות אותך בלי המסכה.

אבל באופן שלא חשבת עליו, זה נותן להם הרבה יותר.

גם לצד הנותן קשה כל הזמן בעולם של אנטי-נזקקות…

הוא ישמח שנתת לו את ההזדמנות לפתוח את הלב, לצאת מעצמו, ולעזור לך.

למה?

כי טוב לדעת שמישהו צריך אותך בעולם.