דאודורנט טבעילמה דאודורנט טבעי?

כשזה נוגע למזון שאנו אוכלים, רובנו מתחיל להיות מודע יותר ויותר למה שאנחנו מכניסים לפה. רובנו יודעים שצבעי מאכל מלאכותיים יכולים להזיק, רובנו מנסים לקנות את אבקות המרק והמיצים "מחומרים טבעיים בלבד", אנחנו חושבים על חומרי הדברה, וחלקנו קורא תוויות כדי לבדוק מה בדיוק אנחנו אוכלים.

אבל כשזה נוגע לעור שלנו, אנחנו נוטים לחשוב שהוא סוג של מחסום בלתי עביר. שדברים נכנסים אליו, רק אליו, ונשארים שם.

ולא כך היא.

העור שלנו נושם. כשיש עליו מולקולות קטנות מספיק- הוא סופג אותם פנימה, לתוך הגוף. הרפואה אפילו משתמשת בזה: יש תרופות שנותנים בצורת מדבקות- כמו למשל הורמונים (למניעת הריון), ותרופות נגד כאבים. המדבקות לא מיועדות לעור שעליו הן מונחות. החומרים שבהם נספגים, נכנסים פנימה, ומתחילים לעבוד כמו תרופות אחרות שלוקחים דרך הפה.

אז למה נדמה לנו שקרמים, דאודורנטים, בשמים, איפור- נשארים בחוץ? הם לא. הרבה חומרים עם שמות ארוכים ומוזרים שנמצאים במוצרי הטיפוח והאיפור שלנו- נכנסים היישר לגוף שלנו. ולא בטוח שאנחנו רוצים אותם שם.

בעיית הכימיקלים

בתחילת המאה שעברה, אף אחד עוד לא חשב להשתמש בכימיקלים תעשייתיים במוצרי המזון שלו, או במוצרי הטיפוח שלו. זה נכון שגם בטבע יש רעלים מסוכנים מאוד, ובעבר היו משתמשים בהם- עד שגילו את הסיכונים הבריאותיים שהם טומנים. אבל בהמשך המאה שעברה, התחלנו לסנתז כימיקלים שונים, ולהשתמש בהם במוצרי צריכה יומיומיים. במזון, בסבון, בקרמים, בבישום, באיפור.

הם צבעו, הלבינו, האריכו חיי מדף, שינו מרקמים, הפיצו ריח, והפכו את המוצרים האלה להיות נעימים יותר בעינינו. חלקם ייעלו את הפעולה של המוצר. אז מה הבעיה?

הבעיה היא שההשפעה של הכימיקלים האלה על הבריאות, לא באמת נבדקה. ועכשיו, כשבודקים אותה יותר, יש חששות כבדים שמרחפים מעל הבטיחות של החומרים האלה. חלקם הוכחו כמסרטנים (ולא רק), מעל חלקם ממשיכים לרחף סימני שאלה מטרידים.

למה לעבור למוצרי טיפוח טבעיים?

השאלה בעיניי היא הפוכה: למה לחשוף את עצמנו כל יום לכימיקלים שלא ברור לנו מה הם יכולים לעשות לגוף שלנו? למה לא להשתמש בדברים טבעיים, בטוחים, ידועים, שהשתמשו בהם כבר אלפי שנים (ביעילות רבה)?

מכיוון שהעור שלנו "אוכל", אני מאמינה שביומיום כדאי לשים עליו בעיקר דברים שהיינו יכולים גם לאכול, או דברים שידוע שהוא לא יכול לספוג.

אז בואו נתחיל בדאודורנט

הרבה אנשים ניסו להשתמש בדאודורנט טבעי- אבל לא הצליחו למצוא משהו יעיל שאינו מכיל אלומיניום, פראבנים וכו'.

אבל האמת היא שכל אחד יכול להכין בבית, בכמה דקות, עם מספר מועט של מרכיבים, דאודורנט טבעי לחלוטין, ויעיל למדי. הנה המתכון:

מצרכים לדאודורנט טבעי

  • רבע כוס סודה לשתיה (זה המרכיב שמונע ריחות!)
  • רבע כוס קורנפלור (-עוזר לייבוש האזור)
  • 4 כפות שמן קוקוס (קונים בבתי טבע)
  • 5-10 טיפות שמן אתרי טהור (לבנדר, עץ התה, תפוז, גרניום- לפי בחירתם. לא חובה)
  • מיכל קטן (צנצנת למשל)

הוראות הכנה

  • מערבבים את הסודה לשתייה והקורנפלור
  • מוסיפים שמן קוקוס
  • מערבבים שוב היטב עד לקבלת מרקם משחתי
  • אם רוצים- מוסיפים שמן אתרי שיעניק לדאודורנט ריח שאתם אוהבים. כדאי להשתמש בשמן לבנדר- שהוא גם אנטי בקטריאלי- וכך עוזר לפעולת נטרול הריחות
  • מכניסים לצנצנת קטנה- ויש לכם דאודורנט טבעי נפלא!

עכשיו יש שלושה דברים לשים לב אליהם:

  • את הדאודורנט מורחים על העור- כמו שמורחים כל משחה אחרת. שכבה דקה מספיקה- לא אמורים לראות אותו על העור אחרי המריחה.
  • הסודה לשתייה לא נמסה, ולכן המשחה לא חלקה לגמרי- יש בה גרגירים קטנטנים. זה בסדר.
  • הדאודורנט לא מנסה להיות אנטי פרספירנט– כלומר: הוא לא מנסה למנוע את ההזעה, שהיא פעולה טבעית. אבל הוא מוצלח מאוד בנטרול ריחות. אם יש לכם בעיית הזעת יתר ואתם מחפשים לה טיפול- זה סיפור קצת שונה. הדאודורנט לא יפסיק את ההזעה. אם יש צורך אתם תמיד מוזמנים להתייעץ איתי.

עכשיו תורכם!

גם אם חיפשת דאודורנט טבעי וגם אם הגעת לכאן במקרה- כדאי לך לנסות את הדאודורנט הזה. קל, מהיר, יעיל וטבעי.

ומה אם ממש אין לך זמן? למיכל סבון טבעי יש דאודורנטים טבעיים מעולים, לא יקרים, שמבוססים גם הם על סודה לשתייה.

רוצה לדעת עוד על מוצרים טבעיים נפלאים? הנה הכתבה הבאה בסדרה.