צמחי מרפא של היומיום- במטבח שלכם, למען הבריאות שלכם

צמחי מרפא במטבח

הם נמצאים בכל מקום. בכל מסעדה, בכל פינת רחוב, כמעט בכל מנה. כל אחד יודע לדקלם כמה שמות- פשוט כי הם נמצאים בתרבות שלו, על הצלחת שלו, כל יום. כאן, הם חלק מהחיים. הצמחים הסיניים של היומיום, בסין.

החיים במולדת הרפואה הסינית מזמנים אין ספור מפגשים עם צמחי מרפא שאינם מתרחשים בזירה הטיפולית. ניתן למצוא אותם במטבח הסיני, עובדה שמזכירה שצמחים רבים אינם "צמחי מרפא" בלבד, אלא יכולים לשמש גם את הבריאים. כשהם מגיעים כחלק מהמזון ומשתתפים בבישול, הם יכולים לעזור באיזון יומיומי, עדין ומתון. לפניכם טעימה ראשונה מצמחים אלה, מהם נוכל להפיק תועלת אם נדע לשלבם גם בחיי היומיום שלנו.


ג'ינג'ר טרי  (Zingiberis Rhizoma Recens)

שורש הג'ינג'ר הטרי, 生姜) Sheng Jiang) בסינית, הוא חריף וחמים ומשמש לטיפול בהצטננות. ניתן להשתמש בו לבדו במצבים התחלתיים של התקררות, בדיוק כשמתחילים להופיע הסימנים הראשונים. כדי לטפל במצבים כאלה, ניתן לבשל פרוסות ג'ינג'ר טרי, ולהוסיף להן גם את החלק הלבן של הבצל הירוק-葱白) Cong Bai)- גם הוא מטפל בהתקררות על פי הרפואה הסינית. את המרק שנוצר מהבישול יש לשתות, ולאחר מכן להתכסות היטב. ניתן להוסיף לבישול מעט סוכר חום.

במטבחים הסיניים, הג'ינג'ר משמש לא רק כדי לתת טעם, אלא גם כדי לעזור לעיכול. הוא מרגיע את הקיבה, מטפל בבחילות, משפר את התיאבון, ויכול להפחית או למנוע רעילות של מאכלים אחרים. יש לשים לב שהג'ינג'ר ייטיב לטפל בעיקר בבחילות הנובעות מחולשה וקור, ועלול להחמיר בחילות הנובעות מחום. זאת משום שאחת מתכונותיו היא החמימות, וניתן להרגיש זאת בעת שמניחים חתיכת ג'ינג'ר על הלשון. חמימותו יכולה לאזן תכונה מקררת של מאכלים אחרים, וכך לעזור בעיכולם.

הקליפה של הג'ינג'ר הטרי, 生姜皮) Sheng Jiang Pi), היא דווקא קרירה. היא יכולה לווסת את מעברי המים בגוף, לעודד שיתון ולטפל בבצקות. היא עדינה יחסית, ולכן מתאימה במיוחד לטיפול בבצקות בנשים בהריון. ניתן להשתמש בחליטה שלה למטרה זו.

פרח הכריזנטמה  (Chrysanthemi Flos)

פרח הכריזנטמה, 菊花) Ju Hua) בסינית, הוא מתוק, מר וקריר. הפרח הצהוב יכול לטפל במצבים של הצטננות עם חום, המלווה בכאבי ראש ועיניים אדומות. גם הפרח הלבן יכול לטפל במצבים אלה, ובנוסף, הוא גם יעיל מאוד בהרגעת הכבד ומיטיב עם העיניים- בין השאר במצבי טשטוש ראייה, יובש בעיניים או עייפות שלהן. שימוש יומיומי בחליטה שלו יכול להועיל במצבים אלה, ואף לטפל במצבים התחלתיים של דלקות עיניים. ניתן להשתמש גם בחליטה חיצונית (קומפרסים). הפרח נמצא בשימוש ברפואה הסינית גם לטיפול ביתר לחץ דם.

עלה מנטה (Menthae Haplocalycis Herba)

עלה המנטה, 薄荷) Bo He), הוא חריף וקריר. הוא קל משקל ולכן עולה ומטפל בחלקים העליונים של הגוף, ארומטי ולכן פותח את פתחי החישה; משום כך הוא מצוין למצבים של הצטננות עם חום, בייחוד כאשר היא משפיעה על הראש, עם תופעות של כאב ראש, עיניים אדומות וכואבות, וכאב גרון. גם עלה המנטה, כמו פרח הכריזנטמה, מניע בעדינות את הכבד, ומיטיב עם העיניים. לכן, ניתן להשתמש בחליטה של שניהם יחד.

תמר סיני  (Jujubae Fructus)

התמר הסיני, 大枣) Da Zao), הוא מתוק וחמים, תומך במערכת העיכול, ומחזק בעדינות. הוא יכול לעזור לטפל בחוסר תיאבון, יציאות רכות, וחולשה. בנוסף, הוא גם מרגיע נפש: יחד עם החיטה (浮小麦 Fu Xiao Mai) ו- הליקריץ (甘草 Gan Cao), שני צמחים יומיומיים אחרים, הוא מרכיב פורמולה שמטפלת בסינדרום המתבטא בדיכאון, עצב, ורצון לבכות. ניתן לשלב בתזונה 3-10 'תמרים' מיובשים כאלה בכל יום. ניתן להוסיפם, למשל, לדייסה, או להכין מהם תה ולאכול אותם אחר כך.

פקעת השושן (Lilii Bulbus)

百合) Bai He), הפקעת של הלילי, מתוקה בטעמה, ומעט קרה. היא שכיחה בשימוש להרגעת הנפש, ומשולבת פעמים רבות בטיפול באינסומניה (נדודי שינה) ודיכאון. פקעת הלילי הטריה מופיעה במאכלים סיניים רבים, ומומלצת רבות על ידי רופאים בסין כתוספת בבישול מרק או כירק מבושל, לשיפור השינה.

גריסי פנינה סיניים (Coicis Semen)

גריסי פנינה סיניים, 薏苡仁) Yi Yi Ren), יעילים לעידוד שיתון, סילוק מוגלה (טיפול באבצסים) והרגעת הגידים; הם יעילים ללחות במפרקים- מצב המתבטא על-פי הרפואה הסינית בנוקשות והגבלה בתנועתיות המפרקים. הם יעילים גם לחיזוק מערכת העיכול. בנוסף, הם גם בעלי השפעה אנטי-סרטנית. מכיוון שהם מעט קרים, הם טובים יותר בסילוק לחות חמה. ניתן להוסיף אותם למרק, לחמין, ולתבשילים נוספים.

מאש (Phaseoli Radiati Semen)

הקטנית מאש, 綠豆) Lu Dou), היא קרירה ומתוקה, ומטפלת בצמא, חוסר שקט וחום, הנגרמים מגורם פתוגני (מחולל מחלה) הקרוי ברפואה הסינית "חום-קיץ". היא משמשת בסין בבישול ואף להכנת קינוחים וגלידות. כאשר משלבים אותה בתזונה, היא יכולה גם למנוע מצב זה של חום-קיץ. צמח נוסף שמטהר חום-קיץ הוא האבטיח, 西瓜) Xi Gua). את תכונותיו אנו מכירים גם מבלי לדעת רפואה סינית: הוא קר ומתוק, יוצר נוזלים, מרווה צמא ומשתן.

גוג'י, אטד פראי, (Lycii Fructus)

נקרא בסינית 枸杞子) Gou Qi Zi). מתוק, מטפל בחוסר דם ובחולשת כבד וכליות המתבטאים, בין השאר, בחולשה וכאב בגב התחתון, ברגליים ובברכיים, בסחרחורות, ובטיניטוס (צלצולים באוזניים). לפי מחקרים מודרניים, הפרי גם מוריד את רמות הסוכר בדם. בנוסף, הוא מיטיב עם העיניים ומטפל בטשטוש ראייה ובירידה בחדות הראיה. Zeaxanthin, אחד הפיגמנטים שהפרי עשיר בהם, מצטבר בין השאר במרכז הרשתית (Macula), ועוזר למנוע ניוון רשתית (macular degeneration). לשמירה על בריאות העיניים, חליטה של 15 גרם ליום יכולה לספק את הכמות הנאותה של הפיגמנט. לטיפול בירידה בראייה, תתאים חליטה של 20 גרם ליום.

שומשום שחור (Sesami Semen Nigrum)

זרעי השומשום השחור נקראים בסינית 黑芝麻) Hei Zhi Ma). בגלל תכולת השמן הגבוהה בהם, הם טובים למצבים של עצירות מיובש וחוסר דם, וניתן להוסיפם לתזונה לשם כך. ניתן להוסיף בכל יום כף לסלט או ליוגורט. כמו-כן, הם משמשים במצבי סחרחורת, טשטוש ראייה והאפרה מוקדמת של השיער כתוצאה מחולשת הכבד והכליות.

חיטה (Triciti Fructus Levis)

浮小麦) Fu Xiao Mai) הם זרעי החיטה שנבחרים בתהליך מיוחד: החיטה, 小麦) Xiao Mai), מונחת במיכל עם מים. זרעי החיטה היבשים והמצומקים, או אלה שעדיין נמצאים בקליפתם, צפים על פני המים, והם הנקראים Fu Xiao Mai. התרגום המילולי של השם מסינית הוא "חיטה צפה". זרעי חיטה אלה נמצאים בשימוש רב לטיפול בהזעה. הזיעה ברפואה הסינית היא הנוזל של הלב; הצמח נכנס אל תעלת הלב, ומפסיק את ההזעה. הוא יכול לטפל בהזעה מסוגים שונים- הזעות ספונטניות או הזעות לילה- בהתאם לשילובים עם צמחים נוספים. הזרעים שלא צפים על פני המים, Xiao Mai, ניתנים לשימוש גם הם כצמח מרפא. הם מזינים את הלב ומרגיעים חוסר שקט. נבט החיטה, 麦苗) Mai Miao), הוא חריף וקר, מטהר חום ועצבנות ומפחית צהבת.

עוזרר (Crataegi Fructus)

העוזרר הסיני, 山楂) Shan Zha), הוא חמוץ, מתוק, ומעט חמים. מהפרי הטרי מכינים בסין סוכריות, ריבות, משקאות וממתקים שונים. עוזר לעיכול מזון שומני או חלבוני (בשר או חלב), ומפסיק שלשול. בעת האחרונה התגלה שהצמח יכול להוריד את רמות הכולסטרול בדם, לחזק את תפקוד הלב (גם במצבי אי ספיקת לב), להרחיב כלי דם ולהפחית את לחץ הדם. לכן, הוא משמש לטיפול ומניעה של הסתיידות עורקים. הוא יכול לעזור לטיפול בכאבים שונים- כאב בטן תחתונה אחרי לידה, וגם אנגינה פקטוריס (תעוקת חזה).

הל (Amomi Fructus)

砂仁) Sha Ren) מוכר לנו כתבלין- הל: ארומטי, חריף וחמים. הוא מניע ותומך בפעילות מערכת העיכול. מטפל במלאות ונפיחות בבטן, הקאות, שלשולים, כאבי בטן ובעיות עיכול. בנוסף, הוא יכול גם לטפל בהקאות ובחילות בהריון, ומועקה בחזה. לפי מחקרים מודרניים, הצמח מעודד הפרשה של מיצי קיבה, ומסלק הצטברות גזים במערכת העיכול.

אגוז מלך (Juglandis Semen)

אגוז המלך, 胡桃仁) Hu Tao Ren), מתוק וחמים, מחזק את הכליות, מטפל בעצירות, ועוזר לטיפול בכאבי גב תחתון וברכיים, וגם בשיעול וצפצופים. אגוז המלך מזכיר בצורתו את צורת המוח, ולכן משמש גם לשיפור הזיכרון.

זרעי שומר (Foeniculi Fructus)

זרעי שומר- 小茴香) Xiao Hui Xiang). חריפים וחמימים, מפזרים קור, מחממים, מעודדים תנועה, ומרגיעים את הקיבה. הם יכולים לסלק גזים, לטפל בנפיחות בבטן, ולעזור לפתור כאבי בטן- גם בכאבי מחזור הנובעים מקור. לטיפול במצבים אלה, ניתן לשתות חליטה שלו. ניתן להשתמש בזרעי השומר גם חיצונית- לערבב 2-3 כפות של זרעי שומר עם כמות דומה של מלח, לעטוף בבד, לחמם (במיקרוגל) ולהניח על המקום הכואב. מתאים לכאבי בטן בתינוקות וגם לדיסמנוראה (כאבי מחזור)- כאשר האבחנה היא של קור. 大茴香) Da Hui Xiang) , כוכב האניס, גם הוא חמים וחריף, ודומה בתפקודיו לזרעי השומר.

Sterculiae Lychnophorae Semen

משמעות שמו של הצמח 胖大海) Pang Da Hai) בסינית הוא "ים גדול ושמן", כנראה בגלל העובדה הבאה: הצמח בצורתו המיובשת דומה בגודלו לזית קטן, אך כאשר חולטים אותו במים רותחים הוא מתנפח מאוד, פי כמה מגודלו המקורי. שתיית החליטה יעילה במיוחד לכאבי גרון, צרידות ואיבוד קול. לטיפול במצבים אלה, ניתן לשלב עימו בחליטה צמחים סיניים נוספים כמו:

  • Mu Hu Die-Oroxyli Semen 木蝴蝶
  • Mai Men Dong- Ophiopogonis Radix 麦冬
  • Jie Geng- Platycodi Radix 桔梗
  • Gan Cao- Glycyrrhizae Radix 甘草

לסיכום

ניתן ללמוד שיעורים רבים על צמחי המרפא הסיניים ועל השימוש בהם מהשהות במולדתם. כשרואים את צמחי המרפא בכל מקום, על כל שולחן, בכל סופר-מרקט קטן, מבינים שרפואת הצמחים הסינית לא יועדה לחולים בלבד. ישנם צמחים רבים שיכולים לתמוך ולעזור לא רק במצבי חולי מסובכים יותר, אלא גם במצבים היומיומיים הפשוטים. זאת משום שצמחי מרפא רבים הם בעצם אוכל, והם יכולים להצטרף בשמחה אל שולחננו או אל כוס התה שלנו, ולשרת אותנו משם. הצמחים הללו, שהזכרנו רק מקצתם, יכולים לעזור באיזון יומיומי שיכול להוות רפואה מונעת, אם נשכיל לשלבם במינון הנכון ובזמן המתאים.

[Optin]


המאמר פורסם לראשונה באתר TEF, והופיע גם בגרסה למטפלים בגיליון אביב 2011 של "אורז", העיתון הישראלי לרפואה סינית.

מקורות:

  • Bensky D, Clavey S, Stoger E (2004) Chinese Herbal Medicine: Materia Medice, 3rd Edition. Eastland Press, Seattle, WA.
  • Jiao S D, Mitchell C (2003) Ten Lectures on the Use of Medicinals from the Personal Experience of Jiao Shu-De. Paradigm Publications, Taos NM.
  • Yang Yifan (2010) Chinese Herbal Medicines: Comparisons and Characteristics, 2nd edition. Elsevier Health Sciences, Churchill Livingstone.
  • Liu C Y, Tseng A, Yang S (2004) Chinese Herbal Medicine: Modern Applications of Traditional Formulas. CRC Press, Boca Raton.
  • Dharmananda S (January 2004ITM OnlineHttp://www.itmonline.org/arts/crataegus.htm
  • Dharmananda S (August 2007ITM Onlinehttp://www.itmonline.org/arts/lycium.htm

0 תגובות

שלח תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.